ואשיבה שופטיך
מתוך ידידי הסנהדרין
ואשיבה שופטיך הרב צבי מקובסקי, תרצ"ח
תכן הענינים בחלק א' "ואשיבה שופטיך"
- הקדמה
- פרק א - אם אפשר להז,ט את ,הסמיכה זלהקים מנהדרין בא"י בזה"ז ? חדהם הסמיכה בצפת ע"י הר"י בי רב בשנת ה. צר"ח מי הי' אז בצפת בזמן שנסמך הר"י בי .רב ? מרן בעל ב"י הי' תלמידו של הר"י בי רב או רק אחד מבית דינו ? כמה זמן נמשכה הפמיכה אז וסיבת ביטולה ?
- פרק ב - מקור הדב,ר ברמב"ם במשנה תורה וביהרבה מ,קומות בפיריושו למשניות
- פרק ג - ימודו של הרמב"ם מגמ' הוריות דף ג' דקהל :קרא רק בא"י ראיות של הרמב"ם ז"ל מפסוקים בתנ"ך דבי"ד סמזך בא"י יהי' קודם ביאת המשיח, ראיה לרמב"ם גם מגמרא לזה.
- פרק ד - לימין הרמב"ם ז"ל עומדים הר,בב"א והדא"ש )עי" להלן סי' י' דגנ הדי"ף והמרדכי ועוד ראהמונים סוברים כן( ראיה לרמ,ב"ם מרמב"ן פ' בחקותי, דאם כל ישראל ממכימים לאיזה דבד הוי ד"ת ע 4ד שו"ת חת"ם פופר חאו"ת סי' ר"ח, דבל דין מלך, שיש ביהי להמית הבא מטעם שכך קבלו עליהם כל ישראל בימי יהושע שאענרו : "כל איש אשר ימרה את פיך ימות" ווצא הי' מלך. ומהא. טעמא נהרג עכן. ע"ד מה שהעלה הגאין בעל נפש חי' ז 4ל, דאם כל ישראל ממכימים הוי אינם מומחים מומחים מסנהדרין דף ג' לענין טעו לא ישלמו, תמוי' על זוג דשם י"ל דהוה מטעם "'הפקר בי"ד "פקר". אך כל הטעם, דהפקר בי"ד הפקר מק'ראן "כל אשר לא יבא" וגו' כעצת הזקנים
והשרים יחרם כל רכוומי, הוי ג"כ משום דכך חוי המכפת כל יש'ראל.
- פרק ה - יטת ,הרמב"ם שם' דצוצות( ובל קביעת ,החדש גם עבמטיי הוא רק ע"י ה"הודים בא"י ואם ח"ו נעדרו בל היהודים בא"י אז בטלים בל "םועדום חליליע השגת הרמב"ן על הרמב"ם בזה. ישוב על הרמנ"ם. בחו"ל בזה"ז מצריך 'חרננב"ם בי"ד ממוך דוקא ובא"י רק בי"ה ומשמע אפילו אינו סמוך, ולמה ?
- פרק ו - אפילו אם נזכה לעה 2ות בי"ד סמוך בא"י בכל זאת לענין קביעונ החדש אין להם ל, 2נות כלום מחשבון ר' הלל. בענין אין בי"ד יכול לבטל דברי בי"ד חברו אלא וכו'.
- פרק ז - החכמים בא"י הם "וי 'השליחים של כל ישראל ל;נין סמוכין ועליהם להשתדל כ שמציון תצא תורה ודבר ד' מירוולים. יאיות לז'ה מתלמוד בבלי ויהושלמי.
- פרק ח - במשנה תורה כתב הרמב"ם הסכפת "כל החכמים" בא"י ובפי, ' כ"א המעעיות כתב הסכמת חכמים בא"י ולא כתב כל החכמים ופשיטא, דרובא ככולו. הרלב"ח אינו חולק על ודנ
- פרק ט - באמת גם בימ- 'הר"י בי רב לא הי' זא'ת )חידש הסמיכה( דב'ר חדהם כ"ז לגמרי, כבר בימי הגאונים נתעורר הדבר בשנת א, עוצ"ה 'לשטרות, לחדש את הסמיכה, ור' אליהו הכהן גאון שהי, דר אז בצור גבול א"י, הלך לחילה לחדש את 'הסמיכה, אך לא נתגשם הדבר בעונמ. טענת הרלב"ח היתה עיקר מה שהרוב לא שאל כלל את המיעוט, היינו חכמי צפת לא שאלו כלל את חכמי ירושלים, אפשר דהם היו הוכיחו לרוב שגם הם הי' חוזרים וחשב זה לעיקר, אף שאזלינן בתר רובא, אבל בכל האופן צריך המי;וט לידע בע'ת המשא דמתן.
- פרק י - הרשב"א בב"ק דף ל"ו כתב לפרש שיטת הגמרא שם עפ"י שיטת הרמ'ב"ם, כ"ח 'דאפשר להנהיג סמוכין גם בזה"ז. הב"י בטור ח!:"מ סי' רצ"ה כתב דכך היא גם שיטת הרא"ש ב"מ דף ל"ד, ובאמת בשיט'ה זו הולכים גם הרי"ף, המרדכי ורבנו יעב"ץ שהביאו המרדכי, הישיבות בבבל ועוד. הרמב"ם הי' ,ברור ב, 2יטתו.
- פרק י"א - ביאור על גמ'רא ב"ק דף ט"ן : אם אומר קבעו לי לבעל דיני ז'מ'נא למיסק לא"י מקבעינו לי'. ביאור על הרמב"ם שמסיים אותה הלכה: "והדבר צריך הכרע", כיצד פירשו חכמי צפת את דברי הרמב"ם האלו ? י"ב( הרלב"ח לא ,הי' מתנגד כלל על גוף הסמוכין רק על הסדר של הר"י בי 'רב אז, שהקדים את צפת לירושלים וראה בזה חלול כבוד ירושלים? חקירה: למה באמת לא שאל הר"י בי רב מתחלה את חכמי ירהשלים? הנימוקים העקרים של הרלב"ח להתנגדות 'על הס'מיכה 'הי' רק בשעתו, בזמננו כבר אין שום יסוד לאותן הנמוקים, ועי" שם בהערה, והשיבנו דן אליך ונשיבה, חדש ימינו כקדם.
תבן הענינים בחלק ב' : "דעת הרבנים"
- מכתב מאת מרן הגאון הגדול מו"ה אברהם יצחק הכהן קוק ז"ל
- " " שלמה הכהן אהרונסון ז"ל
- " " יעקב מאיר שליט"א
- " " משה אביגדור עמיאל שליט"א
- " " בן ציון מאיר חי עוזיאל שליט"א
- " " אליהו אהרן מילייקובסקי שליט"א
- " " אבא יעקכ הכהן ברוכוב ז"ל
- " " יעקב משה חרל"פ שליט"א
- " " שמואל יצחק הילמן שליט"א
- " " שאול משה זילברמן שליט"א
- " " יחיאל מיכל טוקצינסקי שליט"א
- " " מאיר סטלביץ שליט"א
- " " ראובן בהר"ש כ"ץ שליט"א
- " " יצחק אייזיק פרידמן שליט"א
- " " טובי' יהודה טביומי שליט"א
- " " חיים העליר שליט"א
- " " גלזי דעת
תבן הענינים בחלק ג' : "תשובה מאהבה"
