אגרות קודש כה ,ט'תקסט
ט'תקסט [אלול, היתשכייח]
מר אלי' עמיקם שי'
שלום וברכה !
הנני לאשר קבלת מכתבו מיום ו' אלול, ותכנו משאל על נושא חידושה של הסנהדרין.
כידוע רגיל אני להמנע מלהשתתף בענינים כמו אלו, ומטעמים שונים. אבל בשים לב שכ' מקשר את המשאל עם "הקרע המתרחב והולךבין רובה של אוכלוסית ישראל לבין מוסדות הדת כו' מחד, ומאידך סכנת הטמיעה המאיימת על רובו של העם היהודי בארצות הפזורה", כמו שכותב בראש מכתבו, ובידעי אשר כ' הוא סופר רציני אשר הבעיות הרציניות תופסות מקום אצלו ורגיל להביע דעתו בלי חת, ושגישתו לבעי' האמורה ג"כ בלי ספק נובעת מלב קרוע ומורתח על המצב בכלל, החלטתי לצאת מגדרי ולענות על שאלותיו.
והנה עצם המשאל בנוגע חידושה של הסנהדרין - הסובב על ג' שאלות (א) אם רואני צורך לחידוש הסנהדרין, (ב) אם כן - כיצד רואה אני את דמותה, (ג) ואם לאו - הסיבות להתנגדותי - מיוסד, כאמור, על ההנחה שהמצב באה"ק ת"ו ובגולה מעורר את בעית הסמכות הדתית ואשר חידוש הסנהדרין כאילו התרופה להמצב. ואני שואל את כ' מאין לו זה? האם אמת נכון הדבר אשר חידוש הסנהדרין הוא תרופה, ולא עוד אלא התרופה היחידה, להמצב השורר בחיי הרוח והדת של עמנו כהיום הזה?
אילו באמת הי' מחלוקת ובלי סדר בכמה וכמה ענינים בשטח ההלכה, שנפלו איזו ספיקות בבירור ההלכה, ונחלקו בהם גדולי ישראל, הללו אומרים כך והללו אומרים כך, ועל פי ההלכה עצמה אי אפשר שיתברר הדבר להלכה למעשה אלא אך ורק עפ"י סנהדרין, שבכוחה לא רק להוציא פסק אחרון אלא גם לכפות את קיומו, או שכל אלו שהיו מחולקים בדעתם יהיו נשבעים ועומדים להיכנע להחלטת הסנהדרין בלי פקפוק והירהור - אלו כך הי' המצב, הי' מובן גודל השאיפה של אותם החוגים הרוצים בחידוש הסנהדרין, כדי לבטל המחלוקת ולהביא שלום בעולם.
אבל תא נחזה אם כך היא המציאות. וההוכחה לזה : נראה מהו המצב בכל אותם עניני התורה והמצוה שהם ברורים לגמרי ולא שנויים במחלוקת; האם נשמרים הם מצד כל החוגים הנ"ל? ובכלל, האם כל המשתתפים במשאל זה, או בשאלת חידוש הסנהדרין בכלל, נכנעים לסמכות התורה בהאמינם כי היא תורה מן השמים, הן תורה שבכתב והן תורה שבעל פה, ואשר היא תורת חיים, תורה מלשון הוראה, הוראה והדרכה בכל חיי האדם הפרטי וחיי הציבור והעם כולו, בכל פרט ופרט של החיים היום-יומיים? שאם כן הוא, הרי ידוע לכל בר בי רב אשר גם בהעדר הסנהדרין לא אלמן ישראל וההלכה קובעת איך להתנהג אפילו במקום שיש ספיקות בענינים שעפ"י ההלכה רק הסנהדרין יכולה לברר אותם. שלכן, דוקא בחוגים החרדים לדבר ה' והמקיימים את מצוות התורה בפועל ובדייקנות, למרות גודל שאיפתם לזכות לראות בחידוש הסנהדרין, בזמן המיועד לזה בתורתנו הק' ובאופן הראוי, הנה דווקא בחוגים חרדים אלו לא נראית מבוכה לרגל העדר הסנהדרין ואין נרגשת בהם העפלה לחידוש הסנהדרין, וגם לא מורגש כל כך בחייהם הפרטיים והציבוריים העדר סמכות דתית וכולי עד כדי כך שיהי' מקום ח"ו לאותן החששות הנזכרות במכתבו.
ואלו מהדורשים חידוש הסנהדרין אשר אינם מסורים ונתונים לתורה ולמצוותי', הרי ברור הדבר שאין מכירים במהות הסנהדרין ולא יודעים מה טיבו של עובר זה, או שלכתחילה אין בדעתם להישמע להסנהדרין. שהרי ברור הדבר שאין בכוח הסנהדרין לוותר על קוצו של יוד מהתורה, וענינה אך ורק להורות על פי התורה, ולעמוד על המשמר שמשפטיהם יצאו מהכח אל הפועל, בלי חת משום איש ומשום דבר, ובלי היכנע למישהו לבד לרצונו של הקב"ה המתגלה בתורתנו הק'. וממילא טועים אלו החושבים שעל ידי חידוש הסנהדרין יוסרו כמה "חומרות" ויותרו כמה אסורים בחיי הפרט והציבור, שמלבד עצם תטעות שבשאיפה לקולות, הנובעת משרירות הלב ופריקת עול המוסר וכולי, הנה אין מקום בכלל לשנויים ה"מקווים", האלה.
וכן טועים אלו שחושבים שעל ידי חידוש הסנהדרין יתאחה הקרע בין שומרי התורה ומצוותי' ובין אלה שלעת עתה מנגדים לתורה ולמצוותי', שהרי ברור הדבר שגם בהתחדש הסנהדרין לא יפחת ממספר הל"ט מלאכות האסורות בשבת, ולא יקל דבר בעניני אישות וצניעות, ולא תהיינה פשרות בחינוך כשר על טהרת הקדש וכולי וכולי. המורם מהאמור הוא אשר סיבת הקרע הנזכר אינה בהעדר הסנהדרין ובמילא אין התרופה בחידושה. אלא התיקון היחידי הוא אשר כל אלה שיש להם השפעה בכל החוגים שבדור הזה יכירו את האמת, ויודו ולא יתביישו גם אם טעו ברואה ע"ע, ויפרסמו דעתם ומסקנתם בתוך כל החוגים, אשר יסוד קיום האומה הוא אך ורק קיום התורה והמצוות בחיי היום-יום, בלי פשרות ושנויים, כי לא ככל הגויים בית ישראל.
ואשר לעצם חידוש הסנהדרין, וניסוח המשאל על פי ג' שאלות הנ"ל, יש לענות על כולן כאחת : כל המעיין בהלכות מינוי סנהדרין ויודע מי הוא הראוי על פי ההלכה למפת סנהדרין, ומי הוא הראוי להיות חבר הסנהדרין וכולי, ברור יהי' לו אשר כמו שאי אפשר הי' שיתחדש הסנהדרין מיום שבטלה עד עתה, כך לא בטלו המניעות והעיכובים לחידושה על פי ההלכה גס עכשו. וכל ארגון שבשם "סנהדרין" יכונה מבלי התחשב עם ההלכה, הרי מובן שאין זו אלא רמאות גדולה ובשום פנים לא תיחשב לסנהדרין, וכל ענינה יהי' רק להוליך שולל ויותר מאשר תתקן תקלקל וגם הרווחים המדומים לא תביא.
אבל ההכנה האמתית לחידוש הסנהדרין היא, כאמור, על ידי כך שכל אשר בידו להשפיע להשיב עטרת התורה ליושנה, ולהחזיק ולהפיץ שמירת התורה והמצוות בחיי יום יום, יעשה כן באומץ, ולא יבוש מפני המלעיגים. וכל אחד ואחד בידו לעשות, כל אחד כפי מעמדו ומצבו, להסיר את הסיבות שבשבילן בטלה הסנהדרין, ולקרב את הגאולה האמתית על ידי משיח צדקנו, שאז יקויים היעוד ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחילה וכולי.
בכבוד ובברכה.
מ. שניאורסאהן
מר אלי' עמיקם: "ידיעות אחרונות", ת"א. אגרות נוספות אליו - לעיל אגרת ט'שפה, ובהנסמן בהערות שם.
נושא . . הסנהדרין: ראה גם לעיל חי"א אגרת ג'תרפב.
תורה מלשון הוראה: ראה רד"ק לתהלים יט, ח. זח"ג נג, ב.
