הלכות סנהדרין לרמב"ם, הקדמה

הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם.

יש בכללן שלשים מצות.
עשר מצות עשה, ועשרים מצות לא תעשה.

וזה הוא פרטן:

א למנות שופטים:

ב שלא למנות דיין שאינו יודע דרך המשפט:

ג לנטות אחרי רבים אם נחלקו השופטים:

ד שלא להרוג אם רבו המחייבין באיש אחד עד שיהיו יתר שנים:

ה שלא ילמד חובה מי שלמד זכות בדיני נפשות:

ו להרוג בסקילה:

ז להרוג בשריפה:

ח להרוג בסייף:

ט להרוג בחנק:

י לתלות:

יא לקבור הנהרג ביום הריגתו:

יב שלא תלין נבלתו:

יג שלא להחיות מכשף:

יד להלקות הרשע:

טו שלא יוסיף בהכיית הלוקה:

טז שלא להרוג דם נקי באומדן הדעת:

יז שלא לענוש אנוס:

יח שלא לחוס על הורג חבירו או חובל בו:

יט שלא לרחם את הדל בדין:

כ שלא להדר גדול בדין:

כא שלא להטות הדין על בעלי עבירות אף על פי שהוא חוטא:

כב שלא לעוות משפט:

כג שלא להטות משפט גר ויתום:

כד לשפוט בצדק:

כה שלא לירא בדין מאיש זרוע:

כו שלא ליקח שוחד:

כז שלא לישא שמע שוא:

כח שלא לקלל הדיינים:

כט שלא לקלל הנשיא:

ל שלא לקלל אדם משאר בני ישראל הכשרים.

וביאור מצות אלו בפרקים אלו:

הערות שוליים