https://www.thesanhedrin.net/he/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90_%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%2C_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%A9%D7%A8 2026-05-05T12:03:17Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.27.1 https://www.thesanhedrin.net/he/index.php?title=%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90_%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93,_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%A9%D7%A8&diff=1458&oldid=prev 2008-10-29T12:40:52Z

<p></p> <a href="https://www.thesanhedrin.net/he/index.php?title=%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90_%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93,_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%A9%D7%A8&amp;diff=1458&amp;oldid=1456">הצגת שינויים</a>

בנימין https://www.thesanhedrin.net/he/index.php?title=%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90_%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93,_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%A9%D7%A8&diff=1456&oldid=prev 2008-10-29T12:37:42Z

<p></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>הרבה ענינים מצינו שאסרו הראשונים וב&quot;ד שלאחריהם התירו, דהרי מן התורה חליצה במקום יבום לאו מצוה היא, ובכל ואת מצות חליצה קודם (יבמות ל&quot;ט ע&quot;ב);<br /> <br /> ואף איסורי תורה התירו לפעמים בשב ואל תעשה היכי שנראה להם נחיצת השעה וראו החששה קרובה שיעברו העם על איסורים היותר חמורים ובטלו ע&quot;י זה הרבה,<br /> <br /> כגון: אין [שח עמוד ב] תוקעין בר&quot;ה שהל להיות בשבת שמא יעבירנו ד' אמות ברשות הרבים (ר&quot;ה כ&quot;ט ע&quot;ב);<br /> <br /> וכן אין נוטלין את הלולב בשבת מטעם זה (סוכה מ&quot;ג ע&quot;ב), וע' יבמות צ' ע&quot;ב ערל הזאה ואזמל העמידו דבריהם במקום כרת בשב ואל תעשה,<br /> <br /> וכמו שנתבטל היום התקנת עזרא שהתקין טבילת בעל קרי (ע' ברכות כ&quot;כ ע&quot;ב) בטלוה לטבילה, (וע' רמב&quot;ם סוף ה' תפלה);<br /> <br /> וכן נתבטלה תקנה דבתולה נשאת ליום הרביעי - עיין שיטה מקובצת כתובות ג' ע&quot;א;<br /> <br /> וכן כל התקנות קבועות אשר נמנו במשנה שבועות ר&quot;פ 'כל הנשבעין' דאמרו ע&quot;ז (שבועות מ&quot;ה ע&quot;א) 'תקנות גדולות שנו כאן', ופירש&quot;י דעקרו דבר מן התורה: שעקרו השבועה מבעל הבית אשר דינו ע&quot;פ התורה דישבע ויפטר, ונתנוה לשכיר דיהיה נשבע ונוטל, מפני דיש פנים וטעם לדבר: דבעה&quot;ב טרוד בפועלים ועלול לשכחה;<br /> <br /> וכן קנסו את החשוד והמוסר דיהיה ידם על התחתונה;<br /> <br /> וכן הנגזל והנחבל נשבעין ונוטלין;<br /> <br /> וכן תקנו לכופר הכל שבועת היסת (שבועות מ' ע&quot;ב);<br /> <br /> וכן תקנו שבועה לשומר אע&quot;פ דמשלם משביעין אותו שבועה שאינו ברשותו (ב&quot;מ ל&quot;ג ע&quot;ב); <br /> <br /> ולפעמים עקרו דבר תורה בקום ועשה היכי דיש פנים וטעם לדבר, כמו שמצינו דאשה שאמרה &quot;טמאה אני לך&quot; נאמנת מן התורה, ומשנה אחרונה התקינה דאשה שאמרה &quot;טמאה אני לך&quot; אינה נאמנת משום עיניה נתנה באחר ומשמשת עמו אע&quot;פ דאסורה עליו מה&quot;ת; וע' ר&quot;ן שם דהקשה הרי אין ב&quot;ד מתנין לעקור דבר בקום ועשה!? ותירץ דזה מקרי 'מגדר מילתא', והיינו דהוי ביש פנים וטעם לדבר - בכה&quot;ג עוקרים דבר מה&quot;ת אף בקום ועשה; וע' תוס' יבמות ר&quot;פ האשה רבה, דמפני זה נאמן עד אחד בעדות אשה אף על גב דמן התורה אין אחד נאמן במקום דאתחזק איסורא, מ&quot;מ כיון שיש פנים וטעם לדבר - עוקרים דבר מה&quot;ת בקום ועשה; וכאן גם כן נראה דבודאי אינו משקר משום דהוה מלתא דעבידי לגלויי;<br /> <br /> וע' תוס' נזיר מ&quot;ג ע&quot;ב ד&quot;ה והאי מת מצוה ותוס' ע&quot;ז י&quot;ג ע&quot;א ד&quot;ה ואת סוסיהם תעקר, וע' גם כן [שט עמוד א] מ&quot;ש מרן הכסף משנה פ&quot;ג מה' נדרים ה&quot;ט שכ' גם כן ענין זה ע&quot;ש:<br /> <br /> ואכתוב כאן בקיצור, ובספרי תורת נביאים מאמר הוראת שעה<br /> <br /> כתבתי בארוכה:<br /> <br /> עזרא דקנס ללויים שלא יתנו להם המעשר כמו שהזכרתי למעלה, עקר בזה דבר תורה! ובפרט התעורר הרדב&quot;ז ח&quot;ב סי' תשפ&quot;ז דלמה קנס לבנים, הרי קי&quot;ל בגזל וריבית דלא קנסו בנו אחריו!? ותירץ דעזרא לא קנס רק לזמנו ומעצמם נהגו העם במנהגם שלא ליתן המעשר ללויים ע&quot;ש;<br /> <br /> נחמיה בו חכליה אסר טלטול כלים וב&quot;ד שלאחריו התירו וחזרו והתירו ונשאר הדבר בהיתר אצלנו (שבת קכ&quot;ג ע&quot;ב);<br /> <br /> יוחנן כהן גדול העביר ודוי מעשר ובטל את העוררין והנוקפין (סוטה מ&quot;ח ע&quot;א);<br /> <br /> רבן שמעון בן גמליאל אביו של רבן גמליאל דיבגה, שנהרג שתי שנים קודם לחורבן, התיר לאשה שיש עליה חמש לידות צריכה להביא רק קרבן אחת (כריתות ח ע&quot;א); וע' רש&quot;י שם דרשב&quot;ג דרש שלא כדין התורה רק משום עת לעשות ד' הפרו הורתך מפני שהי' מיַקרים השער; וע' תשובת צמח צדק סי' כ&quot;ח, ושו&quot;ת בית יעקב ס' קכ&quot;ט.<br /> <br /> רבן יוחנן בן זכאי ביטל תקנה שלא יצטרך להוליך הפירות לירושלים ויכולים לעלות דמיו; וכבר הוכרתי למעלה; וע' ביצה ה' ע&quot;ב, בהך דדבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו;<br /> <br /> עוד אמרו (ר&quot;ה ל&quot;א ע&quot;ב) ריב&quot;ז ביטל לשון של זהורית שלא יהיה תולה בפנים;<br /> <br /> גם מצינו (סוטה מ&quot;ח ע&quot;א) משרבו מנאפיו תקן ריב&quot;ז שלא יהיה משקין את הסוטה;<br /> <br /> וגם אמרינן משרבו הרצחנים בטלה עגלה ערופה (סוטה מ&quot;ט); בפולמס האחרוו גזרו שלא תצא האשה באפריון, ורבותינו התירו (סוטה שם);<br /> <br /> רבנו הקדוש התיר בית שאן שפטורה מן המעשר (חולין ה' ע&quot;ב), וכן הוא בירושלמי פ&quot;ב דדמאי, ושמה מבואר דהתיר עוד הרבה עיירות לאכול פירות שביעית שלהם, היינו קיסרין, ובית גוברין, וכפר צמח, וע' אהלות פי&quot;ח מ&quot;ט ד'רבי ובית דינו נמנו על קיני והיתירוה', והוא מקום טומאה אצל ההמון ורבי טהרו ע&quot;ש, ומזה הטעם י&quot;ל על הא דלא הודו לרבי, על שבקש לעקור את תשעה באב (מגילה ה' ע&quot;ב), ולשיטת התוס' שם לא רצה לבטל לגמרי, רק מחומרי שיש בו משאר תעניות ע&quot;ש, ובכל זאת אע&quot;ג דהיה נשיא לא הודו, משום דכבר התיר שני דברים, היינו בית שאן פטר מן המעשרות, ועיר קיני טהר מספק טומאה, ואסור להתיר השלישי דמיקרי 'ב&quot;ד שריא' (ע' ע&quot;ז ל&quot;ז ע&quot;א);<br /> <br /> רבי יהודא הנשיא נכדו של רבינו הקדוש התיר שמן של עכו&quot;ם (ע&quot;ז ל&quot;ה ע&quot;ב);<br /> <br /> וכן התיר לאשה להנשא היכי דנתן לה בעלה גט מכאן ועד שנים עשר חודש, ומת בתוך י&quot;ב חודש (גיטין ע&quot;ו ע&quot;ב; ע&quot;ז ל&quot;ז ע&quot;א); וע' תוס' ד&quot;ה אשר לא יתגאל;<br /> <br /> ועוד מצינו שחכמי בבל התירו פת של עכו&quot;ם, וכן בטלו [שא&quot;צ]???צצצ לומר &quot;בפני נכתב ובפני נחתם&quot; לאחר שלמדו בבבל ונעשו בקיאים בדיני גיטין.<br /> <br /> <br /> == הערות שוליים ==<br /> &lt;references /&gt;<br /> <br /> [[קטגוריה:היסטוריה ועיון]]<br /> [[קטגוריה:מבוא התלמוד]]</div>

בנימין