https://www.thesanhedrin.net/he/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95%2C_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99 2026-08-07T03:17:32Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.27.1 https://www.thesanhedrin.net/he/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95,_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99&diff=1429&oldid=prev 2008-10-29T10:47:26Z

<p><a href="/he/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="פרק שביעי (הדף אינו קיים)">פרק שביעי</a> הועבר לשם <a href="/he/index.php/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95,_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99" title="חידוש הסנהדרין בימינו, פרק שביעי">חידוש הסנהדרין בימינו, פרק שביעי</a></p> <table class="diff diff-contentalign-right" data-mw="interface"> <tr style='vertical-align: top;' lang='he'> <td colspan='1' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='1' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">גרסה מ־10:47, 29 באוקטובר 2008</td> </tr><tr><td colspan='2' style='text-align: center;' lang='he'><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

בנימין https://www.thesanhedrin.net/he/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95,_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99&diff=1405&oldid=prev 2008-10-29T09:36:16Z

<p></p> <table class="diff diff-contentalign-right" data-mw="interface"> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <tr style='vertical-align: top;' lang='he'> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">גרסה מ־09:36, 29 באוקטובר 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l78" >שורה 78:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 78:</td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד העלה הרב עידן – והוא חידוש חשוב – שמי שבקי בספר&#160; &quot;משנה תורה&quot;, הכולל כל דיני התורה – נחשב כראוי להורות בכל התורה, והביא ראיות לדבריו מדברי הרמב&quot;ם ועוד פוסקים. ובקיאות בספר &quot;משנה תורה&quot; אינה מן הנמנעות, והדבר אפשרי וריאלי. &#160;</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד העלה הרב עידן – והוא חידוש חשוב – שמי שבקי בספר&#160; &quot;משנה תורה&quot;, הכולל כל דיני התורה – נחשב כראוי להורות בכל התורה, והביא ראיות לדבריו מדברי הרמב&quot;ם ועוד פוסקים. ובקיאות בספר &quot;משנה תורה&quot; אינה מן הנמנעות, והדבר אפשרי וריאלי. &#160;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>−</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2">&#160;</td></tr> <tr><td class='diff-marker'>−</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*******</del></div></td><td colspan="2">&#160;</td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דברי הרמב&quot;ם שנכתבו באופן ברור ופשוט, זכו לדיון מקיף וממצה עקב החידוש המעשי שבדבריו. ואמנם, כשהרעיון החל לקרום עור וגידים בהצעתו של הר&quot;י בירב – קיבלה הלכה זו ממדים רחבים ולא צפויים. ועל כך בפרק הבא.</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דברי הרמב&quot;ם שנכתבו באופן ברור ופשוט, זכו לדיון מקיף וממצה עקב החידוש המעשי שבדבריו. ואמנם, כשהרעיון החל לקרום עור וגידים בהצעתו של הר&quot;י בירב – קיבלה הלכה זו ממדים רחבים ולא צפויים. ועל כך בפרק הבא.</div></td></tr> </table>

בנימין https://www.thesanhedrin.net/he/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95,_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99&diff=1404&oldid=prev 2008-10-29T09:35:07Z

<p></p> <table class="diff diff-contentalign-right" data-mw="interface"> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <tr style='vertical-align: top;' lang='he'> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">גרסה מ־09:35, 29 באוקטובר 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5" >שורה 5:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חידוש הסמיכה בדברי הרמב&quot;ם</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חידוש הסמיכה בדברי הרמב&quot;ם</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>−</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כידוע, נסמך הרמב&quot;ם בכל הלכותיו על ספרות חז&quot;ל על כל חלקיה ואולם לעתים, לא רבות, אמנם מביא הרמב&quot;ם רעיון הלכתי מקורי של הנראה לו.&lt;ref&gt;וזו לשון הרמב&quot;ם: &quot;חבור זה מקבץ לתורה שבעל-פה כולה עם התקנות והמנהגות והגזרות שנעשו מימות משה רבנו ועד חבור התלמוד, וכמו שפירשו לנו הגאונים בכל חבוריהם שחברו אחר התלמוד&quot; (מתוך ההקדמה ל&quot;משנה תורה&quot;). ובאגרתו לרבי פנחס ב&quot;ר משולם הוא כותב: &quot;ודע שכל הדברים, הסתם שבו תלמוד ערוך הוא בפירוש, על אלו סמכתי ומהן חברתי. ודבר שהוא מתשובת הגאונים אומר בפירוש: הורו הגאונים... ודבר שהוא מפלפולי אומר בפירוש: יראה לי שהדבר כך וכך...&quot;.&lt;/ רעיונות הלכתיים אלו השתלבו בהלכותיו וקיבלו – בגלל סמכותו הגדולה של הרמב&quot;ם – תוקף רב ככל הלכותיו.</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כידוע, נסמך הרמב&quot;ם בכל הלכותיו על ספרות חז&quot;ל על כל חלקיה ואולם לעתים, לא רבות, אמנם מביא הרמב&quot;ם רעיון הלכתי מקורי של הנראה לו.&lt;ref&gt;וזו לשון הרמב&quot;ם: &quot;חבור זה מקבץ לתורה שבעל-פה כולה עם התקנות והמנהגות והגזרות שנעשו מימות משה רבנו ועד חבור התלמוד, וכמו שפירשו לנו הגאונים בכל חבוריהם שחברו אחר התלמוד&quot; (מתוך ההקדמה ל&quot;משנה תורה&quot;). ובאגרתו לרבי פנחס ב&quot;ר משולם הוא כותב: &quot;ודע שכל הדברים, הסתם שבו תלמוד ערוך הוא בפירוש, על אלו סמכתי ומהן חברתי. ודבר שהוא מתשובת הגאונים אומר בפירוש: הורו הגאונים... ודבר שהוא מפלפולי אומר בפירוש: יראה לי שהדבר כך וכך...&quot;.&lt;/<ins class="diffchange diffchange-inline">ref&gt; </ins>רעיונות הלכתיים אלו השתלבו בהלכותיו וקיבלו – בגלל סמכותו הגדולה של הרמב&quot;ם – תוקף רב ככל הלכותיו.</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מן הרעיונות המקוריים, הזורחים פה ושם בספר &quot;משנה תורה&quot;, מאירה הלכה אחת – שבה משמשים הריאליה והחזון בערבוביה – אור לימי הגאולה, אור לחידוש עטרת תפארת מוסדות קדומים, אור גדול ומחמם, אור שהאיר באפלת הגלות ובחשכתה, ואור המשתלב באור גאולתנו כיום. הלכה מאירה זו היא רעיון חידוש הסמיכה בישראל. בשני מקומות דן הרמב&quot;ם ברעיון זה בהרחבה. אנו נצטט את שני המקורות, ולאחר מכן נדון בהיבטים ההלכתיים של הלכה חשובה זו, שלה מוקדשים רוב הבירורים שבשער זה.ref&gt;</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מן הרעיונות המקוריים, הזורחים פה ושם בספר &quot;משנה תורה&quot;, מאירה הלכה אחת – שבה משמשים הריאליה והחזון בערבוביה – אור לימי הגאולה, אור לחידוש עטרת תפארת מוסדות קדומים, אור גדול ומחמם, אור שהאיר באפלת הגלות ובחשכתה, ואור המשתלב באור גאולתנו כיום. הלכה מאירה זו היא רעיון חידוש הסמיכה בישראל. בשני מקומות דן הרמב&quot;ם ברעיון זה בהרחבה. אנו נצטט את שני המקורות, ולאחר מכן נדון בהיבטים ההלכתיים של הלכה חשובה זו, שלה מוקדשים רוב הבירורים שבשער זה.ref&gt;</div></td></tr> </table>

בנימין https://www.thesanhedrin.net/he/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95,_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99&diff=1403&oldid=prev 2008-10-29T09:34:18Z

<p></p> <table class="diff diff-contentalign-right" data-mw="interface"> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <tr style='vertical-align: top;' lang='he'> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">גרסה מ־09:34, 29 באוקטובר 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1" >שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שער החידוש – &quot;ואני סבור שהסנהדרין תשוב לפני התגלות המשיח&quot; (הרמב&quot;ם בפירושו למשנה,סנהדרין)</ins></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פרק שביעי</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חידוש הסמיכה בדברי הרמב&quot;ם</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כידוע, נסמך הרמב&quot;ם בכל הלכותיו על ספרות חז&quot;ל על כל חלקיה ואולם לעתים, לא רבות, אמנם מביא הרמב&quot;ם רעיון הלכתי מקורי של הנראה לו.&lt;ref&gt;וזו לשון הרמב&quot;ם: &quot;חבור זה מקבץ לתורה שבעל-פה כולה עם התקנות והמנהגות והגזרות שנעשו מימות משה רבנו ועד חבור התלמוד, וכמו שפירשו לנו הגאונים בכל חבוריהם שחברו אחר התלמוד&quot; (מתוך ההקדמה ל&quot;משנה תורה&quot;). ובאגרתו לרבי פנחס ב&quot;ר משולם הוא כותב: &quot;ודע שכל הדברים, הסתם שבו תלמוד ערוך הוא בפירוש, על אלו סמכתי ומהן חברתי. ודבר שהוא מתשובת הגאונים אומר בפירוש: הורו הגאונים... ודבר שהוא מפלפולי אומר בפירוש: יראה לי שהדבר כך וכך...&quot;.&lt;/ רעיונות הלכתיים אלו השתלבו בהלכותיו וקיבלו – בגלל סמכותו הגדולה של הרמב&quot;ם – תוקף רב ככל הלכותיו.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מן הרעיונות המקוריים, הזורחים פה ושם בספר &quot;משנה תורה&quot;, מאירה הלכה אחת – שבה משמשים הריאליה והחזון בערבוביה – אור לימי הגאולה, אור לחידוש עטרת תפארת מוסדות קדומים, אור גדול ומחמם, אור שהאיר באפלת הגלות ובחשכתה, ואור המשתלב באור גאולתנו כיום. הלכה מאירה זו היא רעיון חידוש הסמיכה בישראל. בשני מקומות דן הרמב&quot;ם ברעיון זה בהרחבה. אנו נצטט את שני המקורות, ולאחר מכן נדון בהיבטים ההלכתיים של הלכה חשובה זו, שלה מוקדשים רוב הבירורים שבשער זה.ref&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ראשיתו של הרעיון בפירושו למשנה:</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&quot;ואני סבור שאם תהיה הסכמה מכל התלמידים והחכמים למנות איש בישיבה, כלומר שיעשוהו ראש, ובתנאישיהא זה בארץ ישראל כמו שהקדמנו, הרי אותו האיש תתקיים לו הישיבה ויהי סמוך ויסמוך הוא אחר כך את מי שירצה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפני שאם לא תאמר כן, לא תהא אפשרית מציאות בית דין הגדול לעולם, לפי שצריך כל אחד מהם שיהא סמוך בלי ספק, והרי כבר הבטיח ה' בשיבתם באמרו: &quot;ואשיבה שפטיך כבראשנה&quot; (ישעיה א,כו), ושמא תאמר שהמשיח ימנה אותם ואף על פי שאינם סמוכין, הרי זה מוכחש! לפי שכבר ביארנו בהקדמת ספרינו זה שהמשיח לא יוסיף בתורה ולא יגרע ממנה, לא בתורה שבכתב ולא בתורה שבעל פה. ואני סבור שהסנהדרין תשוב לפני התגלות המשיח, וזה יהיה מסימניו אמר: &quot;ואשיבה שפטיך כבראשנה ויעציך כבתחלה אחרי כן יקרא לך עיר הצדק&quot;, וזה יהיה בלי ספק כאשר יכשיר ה' לבות בני אדם, וירבו במעשה הטוב, ותגדל תשוקתם לה' ולתורתו, ויתרבה ישרם לפני בוא המשיח, כמו שנתבאר בפסוקי המקרא&quot; (סנהדרין פ&quot;א מ&quot;ג, עפ&quot;י תרגומו של הר&quot;י קאפח).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גיבושו של הרעיון במסגרת ספר הלכה ובניסוח הלכתי:</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&quot;נראין לי הדברים, שאם הסכימו כל החכמים שבארץ ישראל למנות דיינין ולסמוך אותן, הרי אלו סמוכין ויש להן לדון דיני קנסות, ויש להן לסמוך לאחרים.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אם כן, למה היו החכמים מצטערין על הסמיכה כדי שלא יבטלו דיני קנסות מישראל? לפי שישראל מפוזרין ואי אפשר שיסכימו כולן ואם היה שם סמוך מפי סמוך, אינו צריך דעת כולן, אלא דן דיני קנסות לכל שהרי נסמך מפי בית דין. והדבר צריך הכרע&quot; (הלכות סנהדרין פ&quot;ד הי&quot;א).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אם נסכם את דברי הרמב&quot;ם מתוך שני המקורות הנ&quot;ל, נגיע למסקנה ברורה:</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אם תהיה הסכמה של חכמי ארץ ישראל להסמיך חכם בראש, הוא יכול להמשיך ולהסמיך אחרים, ובכך לחדש את מסגרת הסנהדרין.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואמנם כך הבינו את דברי הרמב&quot;ם כל גדולי הראשונים והאחרוניםץ</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואולם ככל רעיון גדול, ובמיוחד כזה האמור להגיע את גלגלי המהלכים הגדולים בתולדות עמנו ובתולדות האנושות כולה, נתקל רעיון זה בקשיים מרובים מרגע שרצו להשתמש בו הלכה למעשה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מה הם הקשיים שהקיפו הלכה פשוטה זו?</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נציין אחדים מהם:</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א.&#160; &#160; &#160; מה התכוון הרמב&quot;ם בדבריו באומרו &quot;הדבר צריך הכרע&quot;?</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האם התכוון לעצם רעיונו המקורי, ובכך הוא חוזר בו מן ההחלטיות שבה כתב רעיון זה בפירוש למשנה (שהי שם לא כתב &quot;והדבר צריך הכרע&quot;)? או שמילים אלו מתייחסות לפרט מסוים בהלכה שהרמב&quot;ם עוסק בה, ובאמת אין הוא מטיל ספק הלכתי בעיקר הרעיון.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב.&#160; &#160; &#160; דברי הרמב&quot;ם: &quot;כשתהיה הסכמה מכל החכמים והתלמידים&quot; – כפי שניסחח בפירושו למשנה, או כפי שניסח במשנה תורה: &quot;שאם הסכימו כל החכמים שבארץ ישראל&quot;? האם הלשון הזה הוא דווקא, כלומר דווקא כל ולא רוב, או שלשון זה אינו בדווקא, וגם רוב חכמים נחשב ככל החכמים, כפי שמקובל בכל תחום הלכתי שרב הרי הוא ככל?</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג.&#160; &#160; &#160; אם אפשרות חידוש הסמיכה היא כל כך פשוטה – לדעת הרמב&quot;ם – מדוע מסר את נפשו התנא רבי יהודה בן בבא על המשך הסמיכה, בהסמיכו את: רבי יהודה, רבי שמעון, רבי מאיר, רבי יוסי ורבי אלעזר בן שמוע? והרי אין מצווה זו אחת מן המצוות שחייבים ליהרג על קיומה!</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד.&#160; &#160; &#160; האם על הנסמך הראשון להיות &quot;ראוי ללמוד ולהורות בכל התורה כולה&quot; (כמבואר בהלכות סנהדרין פ&quot;א ה&quot;ה), או שתנאי זה אינו מוכרח, ודי גם בגדולה פחותה מזו בתורה?</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאלות אלו, ועוד שאלות רבות שנשאלו על דברי רמב&quot;ם אלה, מעמידים לכאורה את רעיונו הגדול של הרמב&quot;ם על קרקע לא יציבה, ומשמשים את המתנגדים – במשך הדורות – כסיבה וכנימוק להתנגדותם לחידוש הסמיכה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להלן נביא תשובות מספר והסברים שניתנו לשאלות אלו, מהם נראה שכל הקשיים שהערימו על חידושה של הסמיכה בעקבות שאללות אלו לא באו אלא בעיקר מתוך נטיית ליבם של המקשים, וכדי לתת הסברים הלכתיים להתנגדותם העקרונית, ואולם אין בהם כשלעצמם כל ממש!</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א.&#160; &#160; &#160; ה&quot;חזון איש&quot; ניסח את עיקר הדיון סביב חידושו של הרמב&quot;ם בשאלה – &quot;אם הכריע את הדבר,&#160; או משך ידו מלהכריע&quot; (לקוטי חו&quot;מ אות א'). כלומר, בדברי הרמב&quot;ם &quot;והדבר צריך הכרע&quot; – האם חזר בו מרעיונו והשאירו בספק, או שאין מילים אלו מתייחסות לעצם חידושו בדבר אפשרות חידוש הסמיכה, אלא לעניין אחר.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התשובות על שאלה זו שונות ומגוונות:</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">1.&#160; &#160; &#160; עצם הדבר שראשונים ואחרונים מביאים את חידושו הגדול של הרמב&quot;ם, ואין הם מציינים שהרמב&quot;ם חזר בו, או הטיל ספק ברעיונו, מוכיח מעל לכל ספק שהבינו שהרמב&quot;ם לא חזר בו. וזו לנו עדות של גדולי עולם בכל הדורות שהרמב&quot;ם עמד על דעתו. מי אלה הראשונים והאחרונים שהבינו כך בדברי הרמב&quot;ם?</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרשב&quot;א (ב&quot;ק לו,ב); המאירי (סנהדרין יד,א); רבי יעקב חזן מלונדריש (ספר עץ החיים הלכות דיינים); סמ&quot;ג (עשין צ&quot;ז); כפתור ופרח (בתחילת פ&quot;י); רבי יוסף קארו (חו&quot;מ ב&quot;י סימן רצ&quot;ה); רבי משה אלשיך (ברכ&quot;י חו&quot;מ סימן א' אות ז); ט&quot;ז (חו&quot;מ סימן א' ס&quot;ה); מבי&quot;ט (קרית ספר הלכות סנהדרין פ&quot;ד); אורים ותומים (סימן א' אות ב'); רבי אלחנן וסרמן (קובץ שעורים ח&quot;ב); אבן האזל (הלכות עבדים פ&quot;ה), ועוד רבים לאין ספור, ראשונים ואחרונים. חזקה עלינו שאפשר לסמוך עליהם שהבינו כראוי את דברי הרמב&quot;ם, ואין להטיל בהם ספק ללא כל בסיס איתן.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">2.&#160; &#160; &#160; רבים הסבירו שההיגד &quot;והדבר צריך הכרע&quot;, מתייחס להלכה שלפניו, ששם כתב הרמב&quot;ם: &quot;ואם היה שם סמוך מפי סמוך, אינו צריך דעת כולן, אלא דן דיני קנסות לכל, שהרי נסמך מפי בית דין&quot;, ועל דברים אלו כתב: &quot;והדבר צריך הכרע&quot;. ואמנם כבר בפירושו למשנה דן בבעיה זו: &quot;ולענין אם צריך שיהיו הג' סמוכים, ואז יהיו יכולים לסמוך שום אדם, יש בזה ספק, ומה שנתבאר מן התלמוד שיהיה הגדול סמוך, ויצרף עמו שנים ויסמוך מי שירצה&quot;. כלומר, עצם הספק עלה כבר בפירושו למשנה, ושם הכריע כפי מה שמשתמע מן התלמוד, ואולם ב&quot;משנה תורה&quot; חזר וניעור הספק, ועל כן כתב: &quot;והדבר צריך הכרע&quot;.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על כל פנים, אין היגד זה מתייחס לעצם חידושו ההלכתי בדבר אפשרות חידוש הסמיכה. הראשון שהסביר כן היה הר&quot;י בירב ואחריו עוד רבים.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">3.&#160; &#160; &#160; ויש מי שפירש: היות שעל פי ההלכה אין לבית הדין להיות שקול אלא נוטה, וכדברי חז&quot;ל: &quot;עשה לך בית דין נוטה&quot;, הרי זו כוונתו של הרמב&quot;ם: &quot;והדבר צריך הכרע&quot; – לעניין ההטיה. דאפילו שיש שם סמוך מפי סמוך הדן דיני קנסות, צריך שיקח עמו עוד שניים, כדי שתהיה הכרעה, ככל בית דין שצריך שיהיה נוטה. ובקיצור: פירוש דבריו &quot;צריך הכרע&quot; המשמעות היא: צריך הטיה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סיוע לפירושו הוא מביא מכ&quot;י קדמון של ספר משנה תורה להלכה זו, שם כתוב: &quot;והדבר ידוע שצריך הכרע&quot;, ולמילים אלו אין פירוש אחר אלא כפירוש זה (הרב צבי עידן בספרו &quot;עשות משפט&quot;).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב.&#160; &#160; &#160; דברי הרמב&quot;ם הדורשים הסכמת &quot;כל החכמים&quot;, מונעת לכאורה את חידוש הסמיכה, שהרי לעולם לא נצליח לכנס את כל החכמים, או אפילו להביא לידי אחדות דעים בין כולם, ואם כן מה משמעות יש לחידוש הלכתי זה?</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על שאלה זו ענו רבים וגדולים שהמילה &quot;כל&quot; היא לאו דווקא, ודי ברוב. ולדבריהם הביאו ראיות ממקורות רבים, שם כתוב &quot;כל&quot; והכוונה גם לרוב (הר&quot;י בירב, אורים ותומים, לחם יהודה, מבי&quot;ט בקרית ספר ועוד).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג.&#160; &#160; &#160; מדוע מסר התנא רבי יהודה בן בבא את נפשו כדי לקיים את הסמיכה בימיו, והרי היה אפשר לעשות זאת ללא מסירות נפש, אלא בהסכמת החכמים בלבד, כדברי הרמב&quot;ם?</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">:על שאלה זו כבר ענה הר&quot;י בירב:</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">:&quot;ואם תאמר, למה סיכן בעצמו רבי יהודה בבן בבא, ימתין עד שיסתלק השמד ויתקבצו חכמי ארץ ישראל לעשות סמוך אחר? ויש לומר שיש כמה מצות תלויות בענין הסמיכה, כדאיתא בסנהדרין... ועוד דבשעת השמד היה, והיה חייב למסור עצמו במצוה היותר קטנה, כל שכן במצות הסמיכה שיש בה כמה גופי הלכות, וחשש שאם ימשך זמן רב, יתבטלו כל המצות התלויות בענין הסמיכה ואפילו לא יהיה זמן רב, היה חייב למסור עצמו עליה, ששעת השמד היה כנזכר, ועוד – שחשב שלא ירגישו בו האויבים&quot;.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד.&#160; &#160; &#160; אחד מן הקשיים שהעלו מתנגדי חידוש הסמיכה הוא התנאי שעל הנסמך להיות ראוי &quot;להורות בכל התורה כולה&quot;, וכבר כתב הרדב&quot;ז: &quot;ורחוק בעיני שיש בדור הזה מי שראוי להורות בכל התורה כולה&quot;, ובכך הוא בעצם נעל את האפשרות בימיו, וכל שכן בימינו, לחדש את הסמיכה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על עניין זה כתוב בספר &quot;עדת יעקב&quot; (סימן כד) ובקונטרס הנקרא בשם: &quot;ראוי להורות בכל התורה כולה&quot; של הרב צבי עידן, ובו העלו (על פי מקורות רבים) שתנאי זה אינו לעיכובא, אף שהיה ראוי שיהיה כן. והובאו שם דברי תוספות רא&quot;ש שכתב: &quot;ואפשר שמושיבין בסנהדרין אף על פי שאינו ראוי להוראה, אי לא משכח ראוי להוראה&quot;.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ועוד העלה הרב עידן – והוא חידוש חשוב – שמי שבקי בספר&#160; &quot;משנה תורה&quot;, הכולל כל דיני התורה – נחשב כראוי להורות בכל התורה, והביא ראיות לדבריו מדברי הרמב&quot;ם ועוד פוסקים. ובקיאות בספר &quot;משנה תורה&quot; אינה מן הנמנעות, והדבר אפשרי וריאלי. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*******</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דברי הרמב&quot;ם שנכתבו באופן ברור ופשוט, זכו לדיון מקיף וממצה עקב החידוש המעשי שבדבריו. ואמנם, כשהרעיון החל לקרום עור וגידים בהצעתו של הר&quot;י בירב – קיבלה הלכה זו ממדים רחבים ולא צפויים. ועל כך בפרק הבא.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== הערות שוליים ==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;references /&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&amp;copy; הרב ישי באבד, כל הזכויות שמורות</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&amp;copy; הרב ישי באבד, כל הזכויות שמורות</div></td></tr> </table>

בנימין https://www.thesanhedrin.net/he/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95,_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99&diff=1392&oldid=prev 2008-10-29T09:03:50Z

<p></p> <p><b>דף חדש</b></p><div><br /> <br /> &amp;copy; הרב ישי באבד, כל הזכויות שמורות<br /> <br /> [[קטגוריה:היסטוריה ועיון]]<br /> [[קטגוריה:חידוש הסנהדרין בימינו]]</div>

בנימין