הסנהדרין הסמכות והחידוש

מתוך ידידי הסנהדרין
גרסה מ־09:00, 16 בנובמבר 2008 מאת בנימין (שיחה | תרומות)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ראשיתו של ספר זה בהוצאתם לאור של שלש חוברות [סנהדרין – המצווה וחידושה; חידוש הסנהדרין בימינו – בירור הסוגייה; הסנהדרין – מקור הסמכות], ובהם בירורים הגותיים והלכתיים סביב שאלת חידוש הסנהדרין בימינו ומקור סמכותה. כשראינו לנכון לקבץ את החוברות ולהוציאם לאור במתכונת ספר, נערכו פרקי החוברת מחדש ונוספו להם פרקים חדשים. לתועלת המעיינים נערך מפתח למקורות ולעניינים, צורפו נספחים שנראו לנו חשובים, ורשימה ביבליוגרפית למעונינים להרחיב את הקריאה והלימוד בנושא. אנו תקוה שהקריאה והלימוד בספר יוסיף אנשי אמונה ואנשי מעשה שייחלו ויפעלו ברוחם, כוחם ואונם להגשמת חזון הדורות – השבת המשפט העברי למעמדו וחידוש המסגרת השופטת, הסנהדרין, כפי חזון הדורות.

  • הסכמות
  • דברי פתיחה
  • מבוא - א. החידוש שבחידוש הסנהדרין. ב. חשיבה ארץ-ישראלית – כרקע לפעילות הסנהדרין. ג. חיות התורה שבעל-פה ללא הסנהדרין. ד. הסנהדרין ומדינת ההלכה.

שער המצוה והסמכות

  • פרק ראשון – מצות מינוי שופטים. א. המצוה ומקורה בתורה. ב. טעמי המצוה וחשיבותה.
  • פרק שני – מקור הסמכות. א. יסודות העולם מושרשים בתורה. ב. דעת תורה בעניינים שאינם תורניים. ג. הכפייה כמסד לסמכות. ד. דמוקרטיה וכפייה בהלכה.
  • פרק שלישי – מצות 'לא תסור' – גדריה ומשמעותה. א. תחומי סמכות הסנהדרין. ב. האם יש משמעות למקום מושב הסנהדרין לעניין סמכותם? ג. חובת הציות – ימין ושמאל.
  • פרק רביעי – הסמכות הרבנית בימינו. א. מעמדה של הרבנות הראשית. ב. רבנות ולאומיות.
  • פרק חמישי – דגמים לסמכות תורנית בדורנו. א. גדולי תורה. ב. רבנים ודיינים.
  • פרק שישי – איסור והיתר העלאה על הכתב של התורה שבעל פה

שער החידוש

  • פרק שביעי – חידוש הסמיכה בדברי הרמב"ם
  • פרק שמיני – שאלות ותשובות סביב חידוש הסמיכה. א. מה הם המקורות ההלכתיים העוסקים באפשרות חידוש הסמיכה בימינו, בכינון הסנהדרין. ב. על פי איזה רצף של זמנים נסדר את חידוש הסנהדרין בשלבי גאולת ישראל? לשון אחר: האם ביאת המשיח תהיה קודם לחידוש הסנהדרין, או חידוש הסנהדרין יהיה קודם לביאת המשיח. ג. האם מצויים בתוכנו היום גדולים בישראל הראויים להימנות עם חברי הסנהדרין. ד. גדולי ישראל שפעלו לחידוש הסמיכה. ה. הראויים הדור וחכמיו היום לחידוש הסנהדרין. ו. מדוע היתה התנגדות לחידוש הסמיכה בישראל. ז. מה הם הסיכויים לחידוש הסמיכה ולכינון הסנהדרין, למרות "כשלונו" של רבי יעקב בירב, גדול חכמי דורו.
  • פרק תשיעי – חידוש הסנהדרין לאחר מאות שנות גלות
  • פרק עשירי – הצורך בהקמת הסנהדרין כיום. א. מערכת המשפט – עמוד השדרה. ב. התחדשות עם ישראל ותחייתו על ידי חידוש הסנהדרין. ג. חידוש הסנהדרין יביא לאחדות ההנהגה ולאחדות העם. ד. הסנהדרין תכריע בכל הנושאים ההלכתיים והלאומיים. ה. הסנהדרין אחראית לקיום מצוות התורה של העם. ו. הסנהדרין מייצגת את עולם התורה בגאון ובעוז. ז. הסנהדרין תרחיב את מעגל מקיימי המצוות בישראל. ח. הסנהדרין היא האלטרנטיבה האידאלית לכנסת ולבתי המשפט. ט. ההכרח בחידוש הסנהדרין בדורנו. י. חידוש הסנהדרין מונע הדרדרות ומביא לאחדות.
  • פרק אחד עשר – לתולדות חידוש הסמיכה על ידי רבי יעקב בירב
  • פרק שנים עשר – הנסיונות לחידוש הסמיכה בדורות האחרונים. א. רבי ישראל משקלוב – תקצ"א (1830). ב. הרב אהרן מנדל הכהן – תרס"א (1901). ג. הרב צבי מקובסקי – שנות הארבעים למאה העשרים. ד. הרב יהודה לייב מיימון – תש"ט (1949) ואילך.

נספחים

הערות שוליים


© הרב ישי באב"ד, ירושלים תובב"א, תשס"ה. כל הזכויות שמורות.