https://www.thesanhedrin.net/he/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%94%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%94%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%2C_%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90 2026-05-05T08:17:39Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.27.1 https://www.thesanhedrin.net/he/index.php?title=%D7%94%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%94%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9,_%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90&diff=1631&oldid=prev 2008-11-16T09:02:19Z

<p></p> <table class="diff diff-contentalign-right" data-mw="interface"> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <tr style='vertical-align: top;' lang='he'> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">גרסה מ־09:02, 16 בנובמבר 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l91" >שורה 91:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 91:</td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הסנהדרין לעומת זאת פועלת להשראת השכינה בתוככי העם, פועלת לקידוש שמו יתברך דרך נציגו הנבחר עלי אדמות – עם ישראל, ומגשימה את תכלית בריאת העולמות.</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הסנהדרין לעומת זאת פועלת להשראת השכינה בתוככי העם, פועלת לקידוש שמו יתברך דרך נציגו הנבחר עלי אדמות – עם ישראל, ומגשימה את תכלית בריאת העולמות.</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>−</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2">&#160;</td></tr> <tr><td class='diff-marker'>−</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&amp;copy; הרב ישי באב&quot;ד, ירושלים תובב&quot;א, תשס&quot;ה. כל הזכויות שמורות.</del></div></td><td colspan="2">&#160;</td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות שוליים ==</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות שוליים ==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l99" >שורה 99:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 97:</td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:היסטוריה ועיון]]</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:היסטוריה ועיון]]</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:הסנהדרין הסמכות והחידוש]]</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:הסנהדרין הסמכות והחידוש]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&amp;copy; הרב ישי באב&quot;ד, ירושלים תובב&quot;א, תשס&quot;ה. כל הזכויות שמורות.</ins></div></td></tr> </table>

בנימין https://www.thesanhedrin.net/he/index.php?title=%D7%94%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%94%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9,_%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90&diff=1591&oldid=prev 2008-11-13T12:19:47Z

<p></p> <table class="diff diff-contentalign-right" data-mw="interface"> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <tr style='vertical-align: top;' lang='he'> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">גרסה מ־12:19, 13 בנובמבר 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l43" >שורה 43:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 43:</td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כך נוצרו כללים הלכתיים מעשיים והגיוניים בכל תחומי הפסיקה ובכל סוגי הספרות התורנית. כללים שבעקבותיהם עוצבו במידה רבה חיי העם היהודי בכל תפוצותיו במשך ימי גלותו הארוכים.&lt;ref&gt;תחום כללי ההלכה הוא גדול, מגוון ומסועף, ובמשך הדורות אף נכתבו ספרים רבים העוסקים בכללי ההלכה. בערך 'הלכה' שבאנציקלופדיה התלמודית (כרך ט עמודים רמא-שלט) מצוי חומר רב, המסכם את השיטות השונות בכללי ההלכה העיקריים.&lt;/ref&gt;</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כך נוצרו כללים הלכתיים מעשיים והגיוניים בכל תחומי הפסיקה ובכל סוגי הספרות התורנית. כללים שבעקבותיהם עוצבו במידה רבה חיי העם היהודי בכל תפוצותיו במשך ימי גלותו הארוכים.&lt;ref&gt;תחום כללי ההלכה הוא גדול, מגוון ומסועף, ובמשך הדורות אף נכתבו ספרים רבים העוסקים בכללי ההלכה. בערך 'הלכה' שבאנציקלופדיה התלמודית (כרך ט עמודים רמא-שלט) מצוי חומר רב, המסכם את השיטות השונות בכללי ההלכה העיקריים.&lt;/ref&gt;</div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">----</ins></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהיעדר מסגרת לאומית מחייבת, מה הוא אם כן הכוח המניע, המפכֶּה והמשמר שביסוד התפתחות ההלכה מאז פסקה הסנהדרין לפעול?</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהיעדר מסגרת לאומית מחייבת, מה הוא אם כן הכוח המניע, המפכֶּה והמשמר שביסוד התפתחות ההלכה מאז פסקה הסנהדרין לפעול?</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l65" >שורה 65:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 67:</td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עובדה זו באה לידי ביטוי בכמה אופנים, ונציין שנים: '''האחד''' – ביחס של התבטלות כלפי גדולי הדורות שעברו, '''והאחר''' – בתופעה שבאה לידי ביטוי באופי היצירה, בהיותה פחות חדשנית ומקורית, ויותר פרשנית סביב הטקסטים המקודשים של הדורות הקודמים.</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עובדה זו באה לידי ביטוי בכמה אופנים, ונציין שנים: '''האחד''' – ביחס של התבטלות כלפי גדולי הדורות שעברו, '''והאחר''' – בתופעה שבאה לידי ביטוי באופי היצירה, בהיותה פחות חדשנית ומקורית, ויותר פרשנית סביב הטקסטים המקודשים של הדורות הקודמים.</div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">----</ins></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואף על פי כן, ולמרות תוצאות חיוביות אלו, שכאמור נוצרו ונתהוו ברצון ה' ובסיועו, עדיין רחוקים אנו מן מנוחה ומן הנחלה. לאמור: יש להבחין בין מצב של &quot;'''לכתחילה'''&quot;, לבין מצב המוגדר כ&quot;'''בדיעבד'''&quot;. החִיוּת של התורה שבעל פה מזמן שפסקה הסנהדרין לפעול, היא כאמור, תוצאה של סייעתא דשמיא ושל תוצאות טבעיות הנובעות מן היחס כלפי הספרים הקדושים. בתקופה זו שלא עמדה סנהדרין לישראל, נעדר מעם ישראל הגוף והמוסד הסמכותי ביותר האמור ללוות את העם בכל חייו הפרטיים והלאומיים. תוצאות היעדר הסנהדרין – כגורם מנהיג ומחנך – באים לידי ביטוי על כל צעד ושעל במאות שנות גלותנו ובכל תפוצותינו. עם ישראל התאפיין בתקופה זו כעם גלותי (במובן השלילי של מילה זו), ולא הביא לידי ביטוי את עוצמתו הרוחנית של היותו לב העמים ובחיר האומות. כל תפוצה ותפוצה התפתחה בנפרד מכלל העם, ופיתחה לעצמה דרך חיים משלה שונה ונבדלת. לתרבויות למיניהן שבהן חי העם היהודי, הייתה השפעה גדולה בעיצוב דרכי התנהגות ואופי. כל מציאותו של העם באלפיים שנות גלות הייתה מציאות של '''בדיעבד''' !</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואף על פי כן, ולמרות תוצאות חיוביות אלו, שכאמור נוצרו ונתהוו ברצון ה' ובסיועו, עדיין רחוקים אנו מן מנוחה ומן הנחלה. לאמור: יש להבחין בין מצב של &quot;'''לכתחילה'''&quot;, לבין מצב המוגדר כ&quot;'''בדיעבד'''&quot;. החִיוּת של התורה שבעל פה מזמן שפסקה הסנהדרין לפעול, היא כאמור, תוצאה של סייעתא דשמיא ושל תוצאות טבעיות הנובעות מן היחס כלפי הספרים הקדושים. בתקופה זו שלא עמדה סנהדרין לישראל, נעדר מעם ישראל הגוף והמוסד הסמכותי ביותר האמור ללוות את העם בכל חייו הפרטיים והלאומיים. תוצאות היעדר הסנהדרין – כגורם מנהיג ומחנך – באים לידי ביטוי על כל צעד ושעל במאות שנות גלותנו ובכל תפוצותינו. עם ישראל התאפיין בתקופה זו כעם גלותי (במובן השלילי של מילה זו), ולא הביא לידי ביטוי את עוצמתו הרוחנית של היותו לב העמים ובחיר האומות. כל תפוצה ותפוצה התפתחה בנפרד מכלל העם, ופיתחה לעצמה דרך חיים משלה שונה ונבדלת. לתרבויות למיניהן שבהן חי העם היהודי, הייתה השפעה גדולה בעיצוב דרכי התנהגות ואופי. כל מציאותו של העם באלפיים שנות גלות הייתה מציאות של '''בדיעבד''' !</div></td></tr> </table>

בנימין https://www.thesanhedrin.net/he/index.php?title=%D7%94%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%94%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9,_%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90&diff=1576&oldid=prev 2008-11-09T09:57:28Z

<p></p> <table class="diff diff-contentalign-right" data-mw="interface"> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <tr style='vertical-align: top;' lang='he'> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">גרסה מ־09:57, 9 בנובמבר 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3" >שורה 3:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==החידוש שבחידוש הסנהדרין==</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==החידוש שבחידוש הסנהדרין==</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>−</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&quot;תנו רבנן. מעשה ברבי יוחנן בן ברוקה ורבי אלעזר בן חסמא&#160; שהלכו להקביל פני רבי יהושע בפקיעין. אמר להם: מה חידוש היה בבית המדרש היום? אמרו לו: תלמידיך אנו ומימיך אנו שותין. אמר להם: אף על פי כן, אי אפשר לבית המדרש בלא חידוש&quot; (חגיגה ג,א).</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&quot;תנו רבנן. מעשה ברבי יוחנן בן ברוקה ורבי אלעזר בן חסמא&#160; שהלכו להקביל פני רבי יהושע בפקיעין. אמר להם: מה חידוש היה בבית המדרש היום? אמרו לו: תלמידיך אנו ומימיך אנו שותין. אמר להם: אף על פי כן, אי אפשר לבית המדרש בלא <ins class="diffchange diffchange-inline">'''</ins>חידוש<ins class="diffchange diffchange-inline">'''</ins>&quot; (חגיגה ג,א).</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מרן ה&quot;חתם סופר&quot; אמר במליצה: &quot;חדש – אסור מן התורה&quot;! וכוונתו הייתה להשליך &quot;מסר&quot;, שאין לשנות אפילו מנהג שתוקפו כהלכה. מובן שאמר זאת כחלק מן המאבק שהיה לדורו עם ה&quot;משכילים&quot;, שכוונתם המוצהרת היתה לשנות, לעקור ולחדש בדברי התורה.</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מרן ה&quot;חתם סופר&quot; אמר במליצה: &quot;חדש – אסור מן התורה&quot;! וכוונתו הייתה להשליך &quot;מסר&quot;, שאין לשנות אפילו מנהג שתוקפו כהלכה. מובן שאמר זאת כחלק מן המאבק שהיה לדורו עם ה&quot;משכילים&quot;, שכוונתם המוצהרת היתה לשנות, לעקור ולחדש בדברי התורה.</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>−</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך היום, יש הטועים לחשוב שאפילו מצווה הבאה לידינו, כדוגמת מצוות מינוי השופטים, הסנהדרין, שבאורך הגלות לא זכינו ולא התאפשר לנו לקיימה, יש חס ושלום עניין להחמיצה, כיוון שהיא כביכול &quot;חידוש&quot;! אך האמת היא שרק כעת, בראשית צמיחת גאולתינו, נתחדשה האפשרות לקיימה, ולא שהמצווה היא חלילה מצווה חדשה!</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך היום, יש הטועים לחשוב שאפילו מצווה הבאה לידינו, כדוגמת מצוות מינוי השופטים, הסנהדרין, שבאורך הגלות לא זכינו ולא התאפשר לנו לקיימה, יש חס ושלום עניין להחמיצה, כיוון שהיא כביכול &quot;חידוש&quot;! אך האמת היא שרק כעת, בראשית צמיחת גאולתינו, נתחדשה האפשרות לקיימה, ולא שהמצווה היא חלילה מצווה <ins class="diffchange diffchange-inline">'''</ins>חדשה<ins class="diffchange diffchange-inline">'''</ins>!</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על הסנהדרין נאמר בתורה: &quot; אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ&quot; (במדבר יא,טז), ואמרו חז&quot;ל: כל מקום שנאמר &quot;לי&quot; – הרי הוא קיים לעולם. כלומר: שהוא ציווי תמידי, ואינה מצווה לשעתה, אלא היא חובה למשך הדורות (ספר המצוות להרמב&quot;ם מצוה קע&quot;ו). ועל כן כאז כן היום, מוטלת עלינו החובה לקיימה ללא כל דיחוי, ועל הזריזין נאמר – מקדימין למצוות.</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על הסנהדרין נאמר בתורה: &quot; אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ&quot; (במדבר יא,טז), ואמרו חז&quot;ל: כל מקום שנאמר &quot;לי&quot; – הרי הוא קיים לעולם. כלומר: שהוא ציווי תמידי, ואינה מצווה לשעתה, אלא היא חובה למשך הדורות (ספר המצוות להרמב&quot;ם מצוה קע&quot;ו). ועל כן כאז כן היום, מוטלת עלינו החובה לקיימה ללא כל דיחוי, ועל הזריזין נאמר – מקדימין למצוות.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l48" >שורה 48:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 48:</td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לשאלה כבדת משקל זו יש שתי תשובות מרכזיות:</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לשאלה כבדת משקל זו יש שתי תשובות מרכזיות:</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>−</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>האחת – כוח עליון, סייעתא דשמיא, התגשמות רצון ה' והבטחתו שלא תיפסק התורה מזרע ישראל.&lt;ref&gt;כבר בתורה נאמר: 'כי לא תשכח מפי זרעו' (דברים לא,כא), ורש&quot;י שם פירש: 'הרי זו הבטחה לישראל שאין התורה משתכחת מזרעם לגמרי'. ובמסכת שבת (קלח,ב) איתא על פסוק זה: 'חס ושלום שתשתכח תורה מישראל', ובמגילת תענית – מן המקורות הקדומים ביותר – איתא: 'ברית כרותה לישראל שלא ימוש ספר התורה מתוכם' (עשרים ושמונה באדר). ובדברי הנביא ישעיהו נאמר: &quot;ואני זאת בריתי אותם אמר ה' רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם&quot; (נט,כא). ורש&quot;י (שם) פירש: 'בדבר זה כרתי ברית להם ואקיים, כי אף בגלותם לא תשכח תורתי מהם'. וראה עוד בזוהר ח&quot;א ר&quot;מ.&lt;/ref&gt; ומשמעות הבטחה זו היא, שהמעיין ימשיך לזרום וישקה את מטעי התורה שבעל פה, והעצים שניטעו&#160; בידי חז&quot;ל – ימשיכו להניב פירות ופירי פירות.</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins class="diffchange diffchange-inline">'''</ins>האחת<ins class="diffchange diffchange-inline">''' </ins>– כוח עליון, סייעתא דשמיא, התגשמות רצון ה' והבטחתו שלא תיפסק התורה מזרע ישראל.&lt;ref&gt;כבר בתורה נאמר: 'כי לא תשכח מפי זרעו' (דברים לא,כא), ורש&quot;י שם פירש: 'הרי זו הבטחה לישראל שאין התורה משתכחת מזרעם לגמרי'. ובמסכת שבת (קלח,ב) איתא על פסוק זה: 'חס ושלום שתשתכח תורה מישראל', ובמגילת תענית – מן המקורות הקדומים ביותר – איתא: 'ברית כרותה לישראל שלא ימוש ספר התורה מתוכם' (עשרים ושמונה באדר). ובדברי הנביא ישעיהו נאמר: &quot;ואני זאת בריתי אותם אמר ה' רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם&quot; (נט,כא). ורש&quot;י (שם) פירש: 'בדבר זה כרתי ברית להם ואקיים, כי אף בגלותם לא תשכח תורתי מהם'. וראה עוד בזוהר ח&quot;א ר&quot;מ.&lt;/ref&gt; ומשמעות הבטחה זו היא, שהמעיין ימשיך לזרום וישקה את מטעי התורה שבעל פה, והעצים שניטעו&#160; בידי חז&quot;ל – ימשיכו להניב פירות ופירי פירות.</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עובדה זו היא גם מחוייבת המציאות, שהרי כידוע אילולי לימוד התורה ביום ובלילה, והיותה בסיס לחידושים ולגילויים שופעים ונובעים – חוקות שמים וארץ לא היו ממשיכים להתקיים, כמבואר בספרות חז&quot;ל פעמים רבות.&lt;ref&gt; על הפסוק בירמיה (לג,כה): 'אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמים וארץ לא שמתי', דורשים חז&quot;ל: 'אילמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ' (פסחים סח,ב. מגילה לא,ב. נדרים לב,א). ובשמות רבה (מז,ב) מובא: 'אלולי שקבלתם תורתי הייתי מחזיר העולם לתוהו ובוהו'. ובפסיקתא רבתי (כא) איתא: 'כל העולם ומלואו לא נברא אליו בשביל תורה'. מקורות אלו אינם אלא חלק קטן ממקורות רבים בספרות חז&quot;ל, שהוסברו ופורשו על ידי חכמי ישראל שבכל הדורות לאור רעיון בסיסי זה.&lt;/ref&gt;</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עובדה זו היא גם מחוייבת המציאות, שהרי כידוע אילולי לימוד התורה ביום ובלילה, והיותה בסיס לחידושים ולגילויים שופעים ונובעים – חוקות שמים וארץ לא היו ממשיכים להתקיים, כמבואר בספרות חז&quot;ל פעמים רבות.&lt;ref&gt; על הפסוק בירמיה (לג,כה): 'אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמים וארץ לא שמתי', דורשים חז&quot;ל: 'אילמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ' (פסחים סח,ב. מגילה לא,ב. נדרים לב,א). ובשמות רבה (מז,ב) מובא: 'אלולי שקבלתם תורתי הייתי מחזיר העולם לתוהו ובוהו'. ובפסיקתא רבתי (כא) איתא: 'כל העולם ומלואו לא נברא אליו בשביל תורה'. מקורות אלו אינם אלא חלק קטן ממקורות רבים בספרות חז&quot;ל, שהוסברו ופורשו על ידי חכמי ישראל שבכל הדורות לאור רעיון בסיסי זה.&lt;/ref&gt;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>−</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והאחרת – ההכרה, ההרגשה והאמונה בקדושת התורה שבכתב ושבעל פה. כלומר: חכמי ישראל וכלל העם היהודי הרגישו רגש של יראה וכבוד מחייבים כלפי הספרים הקדושים – התנ&quot;ך, המשנה, התלמוד וספרות מדרש ההלכה והאגדה. לרגשות אלו הייתה משמעות מעשית ברורה: ספרות זו היא מקור בלעדי לדרך חיים שעליה אנו מצווים מפי הקב&quot;ה. בספרות זו נמצא את אורח החיים המחייב כל יהודי ויהודי במעשיו ובהגיגיו, בשוכבו ובקומו, בלידתו ובפטירתו מן העולם, לפרט ולכלל. קדושת הספרות המחייבת, נותנת תוקף וסמכות לכל הכתוב בה.</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins class="diffchange diffchange-inline">'''</ins>והאחרת<ins class="diffchange diffchange-inline">''' </ins>– ההכרה, ההרגשה והאמונה בקדושת התורה שבכתב ושבעל פה. כלומר: חכמי ישראל וכלל העם היהודי הרגישו רגש של יראה וכבוד מחייבים כלפי הספרים הקדושים – התנ&quot;ך, המשנה, התלמוד וספרות מדרש ההלכה והאגדה. לרגשות אלו הייתה משמעות מעשית ברורה: ספרות זו היא מקור בלעדי לדרך חיים שעליה אנו מצווים מפי הקב&quot;ה. בספרות זו נמצא את אורח החיים המחייב כל יהודי ויהודי במעשיו ובהגיגיו, בשוכבו ובקומו, בלידתו ובפטירתו מן העולם, לפרט ולכלל. קדושת הספרות המחייבת, נותנת תוקף וסמכות לכל הכתוב בה.</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לפיכך ברור שעם ישראל המצוּוה במצוות התורה: &quot; וָחַי בָּהֶם&quot; (ויקרא יח,ה), אימץ לעצמו ספרות זו על כל חלקיה ובה הגה יומם ולילה, העמיק בה חֵקֶר, ודלה ממנה מלוא חופניים הוראות ודרכים לחייו הפרטיים והלאומיים.</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לפיכך ברור שעם ישראל המצוּוה במצוות התורה: &quot; וָחַי בָּהֶם&quot; (ויקרא יח,ה), אימץ לעצמו ספרות זו על כל חלקיה ובה הגה יומם ולילה, העמיק בה חֵקֶר, ודלה ממנה מלוא חופניים הוראות ודרכים לחייו הפרטיים והלאומיים.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l64" >שורה 64:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 64:</td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד נקודה היסטורית מעניינת: תופעה זו, שהזכרנו לעיל, לא הצטמצמה רק כלפי ספרות חז&quot;ל, אלא המשיכה – במשך הדורות ועד ימינו – גם כלפי הספרות התורנית שהתפתחה ונוצרה לאחר תקופת חז&quot;ל. כלומר, כשם שכל הדורות התייחסו לספרות חז&quot;ל מתוך יראת כבוד ויראת רוממות הקדושה, כן כל דור התייחס כלפי הספרות של הדורות שקדמו לו, בבחינת &quot;אם ראשונים כמלאכים – אנו כבני אדם&quot;.&lt;ref&gt;שבת קיב,ב.&lt;/ref&gt; אמונה ויחס זה יצרו מערכת של תלות מרצון של כל דור בספרות התורנית של הדורות שלפניו.</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד נקודה היסטורית מעניינת: תופעה זו, שהזכרנו לעיל, לא הצטמצמה רק כלפי ספרות חז&quot;ל, אלא המשיכה – במשך הדורות ועד ימינו – גם כלפי הספרות התורנית שהתפתחה ונוצרה לאחר תקופת חז&quot;ל. כלומר, כשם שכל הדורות התייחסו לספרות חז&quot;ל מתוך יראת כבוד ויראת רוממות הקדושה, כן כל דור התייחס כלפי הספרות של הדורות שקדמו לו, בבחינת &quot;אם ראשונים כמלאכים – אנו כבני אדם&quot;.&lt;ref&gt;שבת קיב,ב.&lt;/ref&gt; אמונה ויחס זה יצרו מערכת של תלות מרצון של כל דור בספרות התורנית של הדורות שלפניו.</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>−</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עובדה זו באה לידי ביטוי בכמה אופנים, ונציין שנים: האחד – ביחס של התבטלות כלפי גדולי הדורות שעברו, והאחר – בתופעה שבאה לידי ביטוי באופי היצירה, בהיותה פחות חדשנית ומקורית, ויותר פרשנית סביב הטקסטים המקודשים של הדורות הקודמים.</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עובדה זו באה לידי ביטוי בכמה אופנים, ונציין שנים: <ins class="diffchange diffchange-inline">'''</ins>האחד<ins class="diffchange diffchange-inline">''' </ins>– ביחס של התבטלות כלפי גדולי הדורות שעברו, <ins class="diffchange diffchange-inline">'''</ins>והאחר<ins class="diffchange diffchange-inline">''' </ins>– בתופעה שבאה לידי ביטוי באופי היצירה, בהיותה פחות חדשנית ומקורית, ויותר פרשנית סביב הטקסטים המקודשים של הדורות הקודמים.</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>−</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואף על פי כן, ולמרות תוצאות חיוביות אלו, שכאמור נוצרו ונתהוו ברצון ה' ובסיועו, עדיין רחוקים אנו מן מנוחה ומן הנחלה. לאמור: יש להבחין בין מצב של &quot;לכתחילה&quot;, לבין מצב המוגדר כ&quot;בדיעבד&quot;. החִיוּת של התורה שבעל פה מזמן שפסקה הסנהדרין לפעול, היא כאמור, תוצאה של סייעתא דשמיא ושל תוצאות טבעיות הנובעות מן היחס כלפי הספרים הקדושים. בתקופה זו שלא עמדה סנהדרין לישראל, נעדר מעם ישראל הגוף והמוסד הסמכותי ביותר האמור ללוות את העם בכל חייו הפרטיים והלאומיים. תוצאות היעדר הסנהדרין – כגורם מנהיג ומחנך – באים לידי ביטוי על כל צעד ושעל במאות שנות גלותנו ובכל תפוצותינו. עם ישראל התאפיין בתקופה זו כעם גלותי (במובן השלילי של מילה זו), ולא הביא לידי ביטוי את עוצמתו הרוחנית של היותו לב העמים ובחיר האומות. כל תפוצה ותפוצה התפתחה בנפרד מכלל העם, ופיתחה לעצמה דרך חיים משלה שונה ונבדלת. לתרבויות למיניהן שבהן חי העם היהודי, הייתה השפעה גדולה בעיצוב דרכי התנהגות ואופי. כל מציאותו של העם באלפיים שנות גלות הייתה מציאות של בדיעבד !</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואף על פי כן, ולמרות תוצאות חיוביות אלו, שכאמור נוצרו ונתהוו ברצון ה' ובסיועו, עדיין רחוקים אנו מן מנוחה ומן הנחלה. לאמור: יש להבחין בין מצב של &quot;<ins class="diffchange diffchange-inline">'''</ins>לכתחילה<ins class="diffchange diffchange-inline">'''</ins>&quot;, לבין מצב המוגדר כ&quot;<ins class="diffchange diffchange-inline">'''</ins>בדיעבד<ins class="diffchange diffchange-inline">'''</ins>&quot;. החִיוּת של התורה שבעל פה מזמן שפסקה הסנהדרין לפעול, היא כאמור, תוצאה של סייעתא דשמיא ושל תוצאות טבעיות הנובעות מן היחס כלפי הספרים הקדושים. בתקופה זו שלא עמדה סנהדרין לישראל, נעדר מעם ישראל הגוף והמוסד הסמכותי ביותר האמור ללוות את העם בכל חייו הפרטיים והלאומיים. תוצאות היעדר הסנהדרין – כגורם מנהיג ומחנך – באים לידי ביטוי על כל צעד ושעל במאות שנות גלותנו ובכל תפוצותינו. עם ישראל התאפיין בתקופה זו כעם גלותי (במובן השלילי של מילה זו), ולא הביא לידי ביטוי את עוצמתו הרוחנית של היותו לב העמים ובחיר האומות. כל תפוצה ותפוצה התפתחה בנפרד מכלל העם, ופיתחה לעצמה דרך חיים משלה שונה ונבדלת. לתרבויות למיניהן שבהן חי העם היהודי, הייתה השפעה גדולה בעיצוב דרכי התנהגות ואופי. כל מציאותו של העם באלפיים שנות גלות הייתה מציאות של <ins class="diffchange diffchange-inline">'''</ins>בדיעבד<ins class="diffchange diffchange-inline">''' </ins>!</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>−</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שובו של העם היהודי לארצו, והתנתקות רובו של העם מן הגלות, יש בהם משום פתח גדול להשבתו לדרך חיים של לכתחילה, לדרך חיים שנקבעה לו בתורה. חיים יהודיים כפופים לסמכות תורנית עליונה ויחידה – הסנהדרין. רק עם חידוש הסנהדרין ישוב העם לחידוש ימיו כקדם, ויתעורר לתהליך השלמת ייעודו עלי אדמות עם המלכת מלך והקמת המקדש. רק אז יבוא עם ישראל אל המנוחה ואל הנחלה.</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שובו של העם היהודי לארצו, והתנתקות רובו של העם מן הגלות, יש בהם משום פתח גדול להשבתו לדרך חיים של <ins class="diffchange diffchange-inline">'''</ins>לכתחילה<ins class="diffchange diffchange-inline">'''</ins>, לדרך חיים שנקבעה לו בתורה. חיים יהודיים כפופים לסמכות תורנית עליונה ויחידה – הסנהדרין. רק עם חידוש הסנהדרין ישוב העם לחידוש ימיו כקדם, ויתעורר לתהליך השלמת ייעודו עלי אדמות עם המלכת מלך והקמת המקדש. רק אז יבוא עם ישראל אל המנוחה ואל הנחלה.</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הסנהדרין ומדינת ההלכה==</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הסנהדרין ומדינת ההלכה==</div></td></tr> </table>

בנימין https://www.thesanhedrin.net/he/index.php?title=%D7%94%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%94%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9,_%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90&diff=1572&oldid=prev 2008-11-09T09:53:13Z

<p></p> <table class="diff diff-contentalign-right" data-mw="interface"> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <tr style='vertical-align: top;' lang='he'> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black; text-align: center;">גרסה מ־09:53, 9 בנובמבר 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l89" >שורה 89:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 89:</td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&amp;copy; הרב ישי באב&quot;ד, ירושלים תובב&quot;א, תשס&quot;ה. כל הזכויות שמורות.</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&amp;copy; הרב ישי באב&quot;ד, ירושלים תובב&quot;א, תשס&quot;ה. כל הזכויות שמורות.</div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== הערות שוליים ==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&#160;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="color:black; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;references /&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:היסטוריה ועיון]]</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:היסטוריה ועיון]]</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:הסנהדרין הסמכות והחידוש]]</div></td><td class='diff-marker'>&#160;</td><td style="background-color: #f9f9f9; color: #333333; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #e6e6e6; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:הסנהדרין הסמכות והחידוש]]</div></td></tr> </table>

בנימין https://www.thesanhedrin.net/he/index.php?title=%D7%94%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%94%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9,_%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90&diff=1571&oldid=prev 2008-11-09T09:52:15Z

<p></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&quot;וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם&quot; (יחזקאל לו,כו)<br /> <br /> ==החידוש שבחידוש הסנהדרין==<br /> <br /> &quot;תנו רבנן. מעשה ברבי יוחנן בן ברוקה ורבי אלעזר בן חסמא שהלכו להקביל פני רבי יהושע בפקיעין. אמר להם: מה חידוש היה בבית המדרש היום? אמרו לו: תלמידיך אנו ומימיך אנו שותין. אמר להם: אף על פי כן, אי אפשר לבית המדרש בלא חידוש&quot; (חגיגה ג,א).<br /> <br /> מרן ה&quot;חתם סופר&quot; אמר במליצה: &quot;חדש – אסור מן התורה&quot;! וכוונתו הייתה להשליך &quot;מסר&quot;, שאין לשנות אפילו מנהג שתוקפו כהלכה. מובן שאמר זאת כחלק מן המאבק שהיה לדורו עם ה&quot;משכילים&quot;, שכוונתם המוצהרת היתה לשנות, לעקור ולחדש בדברי התורה.<br /> <br /> אך היום, יש הטועים לחשוב שאפילו מצווה הבאה לידינו, כדוגמת מצוות מינוי השופטים, הסנהדרין, שבאורך הגלות לא זכינו ולא התאפשר לנו לקיימה, יש חס ושלום עניין להחמיצה, כיוון שהיא כביכול &quot;חידוש&quot;! אך האמת היא שרק כעת, בראשית צמיחת גאולתינו, נתחדשה האפשרות לקיימה, ולא שהמצווה היא חלילה מצווה חדשה!<br /> <br /> על הסנהדרין נאמר בתורה: &quot; אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ&quot; (במדבר יא,טז), ואמרו חז&quot;ל: כל מקום שנאמר &quot;לי&quot; – הרי הוא קיים לעולם. כלומר: שהוא ציווי תמידי, ואינה מצווה לשעתה, אלא היא חובה למשך הדורות (ספר המצוות להרמב&quot;ם מצוה קע&quot;ו). ועל כן כאז כן היום, מוטלת עלינו החובה לקיימה ללא כל דיחוי, ועל הזריזין נאמר – מקדימין למצוות.<br /> <br /> ==חשיבה ארץ-ישראלית – כרקע לפעילות הסנהדרין==<br /> <br /> רעיון חידוש הסנהדרין הולם את דרך החשיבה הארצישראלית, שהתלמוד הירושלמי הוא מייצגה. בכך עומד התלמוד הירושלמי כנגד התלמוד הבבלי המוגדר בלשון הפסוק: &quot; בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי כְּמֵתֵי עוֹלָם&quot; (איכה ג,ו), לפי שתלמודה של בבל מתאפיין במחשבה מתגוננת ומשמרת, בגלל אורך הגלות ותוקפה.&lt;ref&gt;מקור הדברים במסכת סנהדרין (כד,א): &quot;'במחשכים הושיבני כמתי עולם', אמר רבי ירמיה: זה תלמודה של בבל'. ובפירושו של רש&quot;י (שם) הוסבר הטעם: 'שאין [חכמי בבל] נוחין זה עם זה, ותלמודם ספק בידם'. ובבבא מציעא (פה,א) מסופר על רבי זירא 'כי סליק לארעא דישראל, יתיב מאה תעניתא דלשתכח גמרא בבלאה מיניה, כי היכי דלא נטרדיה'. ושם פירש רש&quot;י: 'כשעלה לארץ ישראל ללמוד מפי רבי יוחנן, ואמוראין שבארץ ישראל לא היו בני מחלוקת, ונוחין זה לזה כַּשׁמֶן, כדאמרינן בסנהדרין (שם), ומיישבין את הטעמים בלא קושיות ופירוקין'. ובמספר מקומות בתלמוד הבבלי (יומא נז,א. פסחים לד,ב. זבחים ס,ב. מנחות נב,א) אמר רבי ירמיה: 'בבלאי טפשאי, משום דדיירי בארעא דחשוכא, אמרי שמעתא דמחשכן'.<br /> <br /> אולם בתשובות הרמב&quot;ם (פאר הדור תשובה פ&quot;ב. הובאה גם בחידושי הריטב&quot;א למסכת יומא נז,א), התייחס לדברי רבי ירמיה האחרונים וכתב: 'מיהו לאו בכל הדורות היה כן, אלא בימי רבה ורב יוסף ואביי ורבא, דהוו להו שמדות.. אבל אחרי כן נתגברה התורה בבבל, כמו שהיה בימי רב אשי, דאמרינן: מימות רבי ועד רב אשי לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד'. והריטב&quot;א, לאחר שציטט את דברי הרמב&quot;ם הללו, הוסיף בהתפעלות: 'וחיים הם למוציאהם'.<br /> <br /> בשו&quot;ת דברי יציב (חלק אורח חיים סימן צ&quot;א ובחלק אבן העזר סימן קט&quot;ו) הביא מקורות אלו, והסביר מדוע גדולה מעלת לימוד התורה בארץ ישראל מלימוד התורה מחוצה לה.<br /> &lt;/ref&gt;<br /> <br /> החזרה לחשיבה המקורית של התורה, לחשיבת תלמודה של ארץ ישראל, חשיבה יוצרת וחובקת כול, היא הנדרשת כיום לאור עגמומיות הפירוד והיעדר האחדות המביאים חולשה ורפיון.<br /> <br /> בתלמוד הירושלמי נאמר על חובת הציות לחכמי הסנהדרין:<br /> <br /> :&quot;יכול אם יאמרו לך על ימין שהוא שמאל, ועל שמאל שהוא ימין, תשמע להם? תלמוד לומר: ללכת ימין ושמאל&quot;.<br /> <br /> משמעותם העמוקה והמקורית של דברים אלו היא, שרק הוראה הנראית לתלמידי חכמים מובהקים על פי השכל הישר, כאמת האישית שלהם, יש לעשותה ולנהוג על פיה.<br /> <br /> חידוש זה של הירושלמי הוא היפוך התפיסה שנהג עמנו לפיה במאות שנות גלות, כשהמצב החיצוני אילץ אותנו להסתגר בד' אמותינו ולפעול לאחדות מקסימלית לצורך השעה. העם ביטל את חשיבתו האישית, המקורית והחדשנית, לצורך האחדות והרחבת החומות המגינות על העם. והמוטיב המוביל היה הפוך מזה של הירושלמי: אפילו יאמרו לך על ימין שהוא שמאל, ועל שמאל שהוא ימין – עשה כהוראתם!&lt;ref&gt;בפרק שלישי להלן, המוקדש לבירור מצות 'לא תסור', הוסבר כל הנושא בהרחבה.&lt;/ref&gt;<br /> <br /> כיום, לאור הזכות הגדולה שנפלה בחלקנו להתיישב בארץ ישראל, ארץ הקודש, והחוט המשולש – עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל חד הוא – פועל את פעולתו, הכול נראה אחרת, שלם יותר, נכון יותר ואמיתי יותר. והאור החדש המאיר מתוך אחדות זו, יאיר ויזרח, ולאורו תפעל הסנהדרין ותביא לאחדות שלמה השואבת את כוחה מכוח התורה ומעמידתם של המוסמכים למניין.<br /> <br /> ==חיות התורה שבעל פה ללא הסנהדרין==<br /> <br /> מאז חדלה לפעול הסנהדרין לפני כאלף ושש מאות שנים, אין לעם ישראל מרכז הלכתי מוסמך ומוסכם, הקובע ומחדש, משׂדד וחותם, מחזק ומכונן.<br /> <br /> היעדר מרכז כזה עקב חורבנו ודלדולו של היישוב היהודי בארץ ישראל, היה אמור לכאורה לגרום לאובדן כל הבניין ההלכתי שנבנה נדבך על נדבך – במשך מאות שנים.<br /> <br /> וראה זה פלא ! לא רק שלא איבדנוּ את כל בניין ההלכה רב הממדים, אלא שבניין זה נשמר, נתחמו תחומיו, והוא שימש ומשמש בסיס להתפתחות הלכתית ענפה ומסועפת, הממלאה את ארון הספרים היהודי.<br /> <br /> אמנם לא היה מוסד שיכריע ויקבע את לגיטימיות השיטות למיניהן, ויכריע בין מחלוקות עקרוניות יותר ועקרוניות פחות. אך הדבר נעשה ובאופן טבעי, בידי חכמי ישראל שבכל הדורות. לא במישרין ולא לכתחילה, אלא מתוך תהליך ארוך ולא מכוון, מתוך הרגשה ומודעות בחשיבות המשך יצירת התורה שבעל פה, וכנציגי החכמים וממשיכי דרכם של חז&quot;ל, בבחינת: &quot;שליחותייהו קא עבדינן&quot;.&lt;ref&gt;גיטין פח,ב. ועיין שם בפירוש רש&quot;י. וברשב&quot;א ובריטב&quot;א (שם) הסבירו את הטעם וההכרח לשליחות זו. ובטור (חושן משפט סימן א) כתב: 'אבל האידנא דליכא סמיכה, כל הדיינים בטלים מן התורה... ואנו הדיוטות אנו, לפיכך אין הדיינים מן התורה, אלא שליחותייהו דקמאי עבדינן, ומסקינן דלא עבדינן שליחותייהו אלא במידי דשכיחא...'. וכן נפסק בשלחן ערוך (חו&quot;מ סימן א סעיף א).&lt;/ref&gt;<br /> <br /> כך נוצרו כללים הלכתיים מעשיים והגיוניים בכל תחומי הפסיקה ובכל סוגי הספרות התורנית. כללים שבעקבותיהם עוצבו במידה רבה חיי העם היהודי בכל תפוצותיו במשך ימי גלותו הארוכים.&lt;ref&gt;תחום כללי ההלכה הוא גדול, מגוון ומסועף, ובמשך הדורות אף נכתבו ספרים רבים העוסקים בכללי ההלכה. בערך 'הלכה' שבאנציקלופדיה התלמודית (כרך ט עמודים רמא-שלט) מצוי חומר רב, המסכם את השיטות השונות בכללי ההלכה העיקריים.&lt;/ref&gt;<br /> <br /> בהיעדר מסגרת לאומית מחייבת, מה הוא אם כן הכוח המניע, המפכֶּה והמשמר שביסוד התפתחות ההלכה מאז פסקה הסנהדרין לפעול?<br /> <br /> לשאלה כבדת משקל זו יש שתי תשובות מרכזיות:<br /> <br /> האחת – כוח עליון, סייעתא דשמיא, התגשמות רצון ה' והבטחתו שלא תיפסק התורה מזרע ישראל.&lt;ref&gt;כבר בתורה נאמר: 'כי לא תשכח מפי זרעו' (דברים לא,כא), ורש&quot;י שם פירש: 'הרי זו הבטחה לישראל שאין התורה משתכחת מזרעם לגמרי'. ובמסכת שבת (קלח,ב) איתא על פסוק זה: 'חס ושלום שתשתכח תורה מישראל', ובמגילת תענית – מן המקורות הקדומים ביותר – איתא: 'ברית כרותה לישראל שלא ימוש ספר התורה מתוכם' (עשרים ושמונה באדר). ובדברי הנביא ישעיהו נאמר: &quot;ואני זאת בריתי אותם אמר ה' רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם&quot; (נט,כא). ורש&quot;י (שם) פירש: 'בדבר זה כרתי ברית להם ואקיים, כי אף בגלותם לא תשכח תורתי מהם'. וראה עוד בזוהר ח&quot;א ר&quot;מ.&lt;/ref&gt; ומשמעות הבטחה זו היא, שהמעיין ימשיך לזרום וישקה את מטעי התורה שבעל פה, והעצים שניטעו בידי חז&quot;ל – ימשיכו להניב פירות ופירי פירות.<br /> <br /> עובדה זו היא גם מחוייבת המציאות, שהרי כידוע אילולי לימוד התורה ביום ובלילה, והיותה בסיס לחידושים ולגילויים שופעים ונובעים – חוקות שמים וארץ לא היו ממשיכים להתקיים, כמבואר בספרות חז&quot;ל פעמים רבות.&lt;ref&gt; על הפסוק בירמיה (לג,כה): 'אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמים וארץ לא שמתי', דורשים חז&quot;ל: 'אילמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ' (פסחים סח,ב. מגילה לא,ב. נדרים לב,א). ובשמות רבה (מז,ב) מובא: 'אלולי שקבלתם תורתי הייתי מחזיר העולם לתוהו ובוהו'. ובפסיקתא רבתי (כא) איתא: 'כל העולם ומלואו לא נברא אליו בשביל תורה'. מקורות אלו אינם אלא חלק קטן ממקורות רבים בספרות חז&quot;ל, שהוסברו ופורשו על ידי חכמי ישראל שבכל הדורות לאור רעיון בסיסי זה.&lt;/ref&gt;<br /> <br /> והאחרת – ההכרה, ההרגשה והאמונה בקדושת התורה שבכתב ושבעל פה. כלומר: חכמי ישראל וכלל העם היהודי הרגישו רגש של יראה וכבוד מחייבים כלפי הספרים הקדושים – התנ&quot;ך, המשנה, התלמוד וספרות מדרש ההלכה והאגדה. לרגשות אלו הייתה משמעות מעשית ברורה: ספרות זו היא מקור בלעדי לדרך חיים שעליה אנו מצווים מפי הקב&quot;ה. בספרות זו נמצא את אורח החיים המחייב כל יהודי ויהודי במעשיו ובהגיגיו, בשוכבו ובקומו, בלידתו ובפטירתו מן העולם, לפרט ולכלל. קדושת הספרות המחייבת, נותנת תוקף וסמכות לכל הכתוב בה.<br /> <br /> לפיכך ברור שעם ישראל המצוּוה במצוות התורה: &quot; וָחַי בָּהֶם&quot; (ויקרא יח,ה), אימץ לעצמו ספרות זו על כל חלקיה ובה הגה יומם ולילה, העמיק בה חֵקֶר, ודלה ממנה מלוא חופניים הוראות ודרכים לחייו הפרטיים והלאומיים.<br /> <br /> אמונה זו היא שיצרה את חִיוּת ההלכה, את הכרת הגבולות המותרים לחדש ולפעול בתורה, ואת כלי העזר להבחין בין פרשנות יוצרת ומפרה, לבין הורסת ומחריבה.<br /> <br /> רגשות יהודיים אלו, שהיו ביסוד החיות של התורה שבעל-פה, זכו לסייעתא דשמיא גדולה, בהיותם ביטוי לרצון ה'. סייעתא דשמיא זו כונתה בכל מיני כינויים ושמות ובאה לידי ביטוי בכמה דרכים – נבואה, רוח הקודש, סגוליות שנובעת ממקום ומייחוס ועוד כיוצא באלה דרכים.<br /> <br /> על כל פנים, בתופעה מדהימה זו שולבו רגשות לאומיים פנימיים וסיוע ועזר ממרום. לולא אמונה תמימה זו בקדושת הספרות המקודשת, ספק אם היה המשך כה פורה וחיוני לתורה שבעל-פה מאות שנים לאחר אובדן המסגרות הלאומיות המוסדיות המחייבות.<br /> <br /> ועוד נקודה היסטורית מעניינת: תופעה זו, שהזכרנו לעיל, לא הצטמצמה רק כלפי ספרות חז&quot;ל, אלא המשיכה – במשך הדורות ועד ימינו – גם כלפי הספרות התורנית שהתפתחה ונוצרה לאחר תקופת חז&quot;ל. כלומר, כשם שכל הדורות התייחסו לספרות חז&quot;ל מתוך יראת כבוד ויראת רוממות הקדושה, כן כל דור התייחס כלפי הספרות של הדורות שקדמו לו, בבחינת &quot;אם ראשונים כמלאכים – אנו כבני אדם&quot;.&lt;ref&gt;שבת קיב,ב.&lt;/ref&gt; אמונה ויחס זה יצרו מערכת של תלות מרצון של כל דור בספרות התורנית של הדורות שלפניו.<br /> <br /> עובדה זו באה לידי ביטוי בכמה אופנים, ונציין שנים: האחד – ביחס של התבטלות כלפי גדולי הדורות שעברו, והאחר – בתופעה שבאה לידי ביטוי באופי היצירה, בהיותה פחות חדשנית ומקורית, ויותר פרשנית סביב הטקסטים המקודשים של הדורות הקודמים.<br /> <br /> ואף על פי כן, ולמרות תוצאות חיוביות אלו, שכאמור נוצרו ונתהוו ברצון ה' ובסיועו, עדיין רחוקים אנו מן מנוחה ומן הנחלה. לאמור: יש להבחין בין מצב של &quot;לכתחילה&quot;, לבין מצב המוגדר כ&quot;בדיעבד&quot;. החִיוּת של התורה שבעל פה מזמן שפסקה הסנהדרין לפעול, היא כאמור, תוצאה של סייעתא דשמיא ושל תוצאות טבעיות הנובעות מן היחס כלפי הספרים הקדושים. בתקופה זו שלא עמדה סנהדרין לישראל, נעדר מעם ישראל הגוף והמוסד הסמכותי ביותר האמור ללוות את העם בכל חייו הפרטיים והלאומיים. תוצאות היעדר הסנהדרין – כגורם מנהיג ומחנך – באים לידי ביטוי על כל צעד ושעל במאות שנות גלותנו ובכל תפוצותינו. עם ישראל התאפיין בתקופה זו כעם גלותי (במובן השלילי של מילה זו), ולא הביא לידי ביטוי את עוצמתו הרוחנית של היותו לב העמים ובחיר האומות. כל תפוצה ותפוצה התפתחה בנפרד מכלל העם, ופיתחה לעצמה דרך חיים משלה שונה ונבדלת. לתרבויות למיניהן שבהן חי העם היהודי, הייתה השפעה גדולה בעיצוב דרכי התנהגות ואופי. כל מציאותו של העם באלפיים שנות גלות הייתה מציאות של בדיעבד !<br /> <br /> שובו של העם היהודי לארצו, והתנתקות רובו של העם מן הגלות, יש בהם משום פתח גדול להשבתו לדרך חיים של לכתחילה, לדרך חיים שנקבעה לו בתורה. חיים יהודיים כפופים לסמכות תורנית עליונה ויחידה – הסנהדרין. רק עם חידוש הסנהדרין ישוב העם לחידוש ימיו כקדם, ויתעורר לתהליך השלמת ייעודו עלי אדמות עם המלכת מלך והקמת המקדש. רק אז יבוא עם ישראל אל המנוחה ואל הנחלה.<br /> <br /> ==הסנהדרין ומדינת ההלכה==<br /> <br /> יסוד גדול לימדנו הרס&quot;ג: &quot;אין אומתנו אומה – אלא בתורותיה&quot; (אמונות ודעות).<br /> <br /> לדברי הרס&quot;ג הללו מספר משמעויות, אולם המקורית שבהם הוא הרצון לנסח נוסחה המשלבת בין הלאום (&quot;אומתנו&quot;) לדת (&quot;תורותיה&quot;). דהיינו, לקבוע את אופיה הלאומי של האומה כמושפעת ותלויה בדתה, או גם להיפך – לקבוע את אופיה של דת ישראל כמושפעת ותלויה בלאומיות היהודית.<br /> <br /> אולם מעבר לכך, ובראייה כוללת יותר, ניתן להבין את דברי הרס&quot;ג הללו כמשקפים את אופיה של דת ישראל המקדשת את חיי הפרט ואת חיי הכלל, כחלק בלתי נפרד מאמונת היהדות ומצוותיה. כלומר, כל תחומי החיים – היבטים כלכליים וחברתיים – הינם משולבים אורגנית בתורה, במצוותיה. ובכך יש חידוש גדול, בניגוד לכל הדתות בעולם המפרידים הפרדה חדה וחד משמעית בין הדת לבין כל ההיבטים האנושיים האחרים. ורעיון זה הוא שטמון בדברי הרס&quot;ג: אין אומתנו אומה – דהיינו ההיבטים האנושיים של העם, אלא בתורותיה – בדתה ובמצוותיה המעשיות והאמוניות.<br /> <br /> אחד מן המשמעויות המעשיות של רעיון זה בא לידי ביטוי במושג &quot;מדינת ההלכה&quot;. מדינה הפועלת תוך מסגרת של מצוות התורה – האמוניות והמעשיות.<br /> <br /> אין ב&quot;מדינת ההלכה&quot; מן ההיבטים &quot;האיומים&quot; – כפי שהיא מצויירת ומתוארת על ידי השמאל והתקשורת העוינת – אלא ההיפך, מן המוסר הנבואי הטהור, מן הנבחרים שבאידיאלים האנושיים, ומן האמונה הטהורה באל אחד (מונותאיזם) – המנהיג בחסד וברחמים את העולם כולו.<br /> <br /> הסנהדרין מייצגת את ההיבטים החיוביים הללו במסגרת &quot;מדינת ההלכה&quot;, כמוסד מרכזי הקובע ומנסח את עיקרי האמונה, ומשגיח על מסירתה וישומה על ידי האומה הישראלית.<br /> <br /> לעומת הסנהדרין – המוסד היחידי הראוי להנהיג את העם היהודי – קמו מקימי המדינה, תחת רצון של &quot;חדש ימינו כקדם&quot;, אך בזיוף נורא של &quot;עם ככל העמים&quot;. במקום התקוות לגאולה שלימה שהחזיקו את העם במערבולת הגלות והביאו אותו – לאחר אלפיים שנות גלות – לארצו, השתמשו מקימי המדינה בקליפת החזון, ומילאו את התוכן במושגים מאומות העולם – דמוקרטיה, סוציאליזם וכדומה.<br /> <br /> הסנהדרין לעומת זאת פועלת להשראת השכינה בתוככי העם, פועלת לקידוש שמו יתברך דרך נציגו הנבחר עלי אדמות – עם ישראל, ומגשימה את תכלית בריאת העולמות.<br /> <br /> &amp;copy; הרב ישי באב&quot;ד, ירושלים תובב&quot;א, תשס&quot;ה. כל הזכויות שמורות.<br /> <br /> [[קטגוריה:היסטוריה ועיון]]<br /> [[קטגוריה:הסנהדרין הסמכות והחידוש]]</div>

בנימין